ראיית לילה היא היכולת הטבעית שלנו לקלוט מידע חזותי מהסביבה גם בתנאי תאורה חלשים ובאור קלוש.
מבחינה פיזיולוגית ראיית הלילה שונה מראיית היום ומתאפשרת אודות לתהליכים המתרחשים בעין.
ראיית לילה יכולה להיפגע כתוצאה ממחלות ומצבים רפואיים מסוימים או ממחסור חמור בוויטמינים.
כיצד אנחנו רואים בלילה?
כדי שנוכל לראות בתאורה חלשה, האישונים מתרחבים וכך נכנסת לעין כמות אור מרבית.
בעין יש שני סוגי קולטני אור – הקנים והמדוכים.
בתאי המדוך העין משתמשת לראייה ביום – הם מאפשרים ראייה חדה וראיית צבעים.
כשמדובר בראיית לילה – תאי הקנה נכנסים לפעולה. אלה תאים בעלי רגישות רבה לאור, אך אינם רגישים לצבע ואינם מאפשרים ראייה חדה,
לכן ראיית הלילה, רובה ככולה, היא ראייה בשחור לבן.
קושי בראיית לילה
במקרה שראיית הלילה הופכת לירודה יש לפנות לרופא עיניים לבדיקת עיניים מלאה.
ירידה בראיית הלילה היא אמנם תהליך טבעי הנובע מהזדקנות, אך היא יכולה להיות תופעת לוואי זמנית של מצבים אחרים או להעיד על בעיות עיניים חמורות.
כמו כן ראיית לילה ירודה יכולה להגביר את הסיכון לנפילה ולהקשות על נהיגה בטוחה.
תסמיני ראיית לילה ירודה הם:
- קושי להבחין בחשכה בחפצים שאינם בקרבת מקום
- ראייה מטושטשת
- בוהק או הילות סביב מקורות אור
מצבים רפואיים המשפיעים על ראיית הלילה
חלק מהמחלות והמצבים שיכולים להשפיע על ראיית לילה הם:
- קטרקט – קושי לראות או לנהוג בלילה יכול להיות אחד התסמינים הראשוניים של קטרקט.
קטרקט יכול להפוך את ראיית הלילה למטושטשת ועמומה ולהגביר תסמינים של בוהק, הילות או פסים סביב מקורות אור. - גלאוקומה – גלאוקומה משפיעה על הראייה ההיקפית, ומאחר שראיית לילה היא ראייה היקפית ואינה מתמקדת במרכז התמונה, גלאוקומה פוגעת ביכולת לראות בחושך.
- ניוון מקולרי – שינויים ברשתית הנובעים מניוון מקולרי יכולים לגרום לעיוותי ראייה וכתמים עיוורים הן בראיית היום והן בראיית הלילה.
- מחלות רשתית אחרות כולל רטיניטיס פיגמנטוזה – מחלות המשפיעות על הרשתית, פוגעות לעתים קרובות לראשונה באור קלוש, מכיוון שישנם הרבה תאי קנה ברשתית, והם מתקבצים בשולייה.
- מחסור בוויטמין A – עיוורון לילה הוא אחד התסמינים הראשונים למחסור בוויטמין A, המפחית את הייצור של רודופסין,
פיגמנט המשמש את תאי הקנה כדי שיוכלו לתפקד בתנאי תאורה ירודים.
ניתוחים בריאטריים (ניתוחי הרזיה) יכולים לפגוע בספיגת הוויטמין ולגרום בעקיפין לפגיעה בראיית הלילה. - עיוורון לילה מולד – מספר מצבים גנטיים יכולים להפחית או למנוע לחלוטין את היכולת לראות בלילה.
- שגיאת תשבורת – במקרה של קוצר או רוחק ראייה, הדורשים משקפיים, ראיית הלילה תהייה מטושטשת כמו ראיית היום.
מכיוון שהאישון גדל בחשיכה, אצל חלק מהאנשים קוצר הראייה מחמיר ומורגש יותר בלילה מאשר באור בהיר. - ניתוח לייזר לתיקון הראייה – אחד הסיבוכים של הניתוח הוא פגיעה ביכולת לראות בחושך
ראיית לילה ירודה – אבחון וטיפול
אבחון קשיים בראיית לילה מתבצע על-ידי רופא עיניים באמצעות תשאול, בדיקת העין ובדיקת ראייה.
אחת הבדיקות הנפוצות היא תרשים פלי רובסון. זוהי בדיקה הדומה ללוחות בדיקת העיניים הרגילים, אך עם אותיות בגוונים שונים של אפור.
בדיקה זו מודדת את היכולת להבחין בניגוד בין נייר לבן לצורות אפורות בהירות.
טיפול בראיית לילה ירודה או בעיוורון לילה כרוך בטיפול בגורם. מצבים מסוימים ניתנים לטיפול או אפילו ברי ריפוי, כמו קטרקט או מחסור בוויטמין A.
כשמדובר בקטרקט – ניתוח קטרקט הכולל את החלפת עדשת העין הטבעית העכורה בעדשה מלאכותית צלולה, פותרת את הקושי לחלוטין.
חלק מהמצבים הגורמים לראיית לילה ירודה, במיוחד מחלות גנטיות, אינם ניתנים לטיפול.
במצבים אלה, האפשרות היחידה היא לנסות להגביל את השפעת התסמינים.
מכיוון שקיימים גורמים רבים לראיית לילה ירודה, הטיפול בבעיה שונה מאדם לאדם.
רופא העיניים הוא המומחה המתאים לאבחון הגורם ולהתאמת תוכנית טיפול.
לסיכום,
ראיית לילה שונה מראיית היום ומתבצעת באמצעות תאים קולטי אור ייעודיים הנמצאים בעין.
קשיים בראיית לילה נוצרים, ברוב המקרים, כתוצאה ממחלות ומצבים רפואיים.
במקרה של ירידה ביכולת לראות בלילה, יש להגיע לרופא העיניים כי הבעיה יכולה להעיד בין השאר גם על מצבים רפואיים חמורים.
הטיפול בראיית לילה ירודה משתנה מאדם לאדם, ומותאם לגורם הראשוני לבעיה.
