עיוורון צבעים יכול להתבטא בדרכים מגוונות, אבל רק במקרים נדירים מדובר בעיוורון צבעים מוחלט המתבטא בראיית "שחור-לבן".
ראייה כזו נקראת ראייה מונוכרומטית, והיא מאפיינת רק אדם אחד מתוך 33,000.
רוב האנשים הסובלים מעיוורון צבעים רואים צבעים מסוימים, אך כמות הצבעים תלויה בכמה גורמים, ובעיקר בסוג עיוורון הצבעים.
איך עובדת ראיית הצבעים?
שני סוגי התאים העיקריים בביולוגיה של הראייה האנושית הם הקנים והמדוכים הנמצאים ברשתית.
אלו הם תאים קולטי אור. קנים מיועדים לזיהוי ניגודיות בעוצמת האור ויכולים לפעול גם כשחשוך, ומדוכים מזהים הבדלים בין צבעים.
לאדם עם ראיית צבעים תקינה ישנם שלושה סוגי מדוכים, הקולטים אור בשלושה אורכי גל שונים. ישנם מדוכים עבור אורכי גל קצרים (כחולים), בינוניים (ירוקים) וארוכים (אדומים).
גנטיקה וראיית צבע
גן חשוב שמאפשר לנו לראות צבע נמצא על כרומוזום X.
לנשים יש שני עותקים של הגן ולגברים יש רק אחד.
מכיוון שהגן רצסיבי, לאישה יכול להיות עותק אחד של הגן לעיוורון צבעים מבלי שזה ישפיע על האופן בו היא רואה צבעים, ואילו לבניה של אותה אישה, יש סיכוי של חמישים אחוז להיות עיוורי צבעים – תלוי איזה מבין שני כרומוזומי ה-X שלה הם מקבלים.
בנותיו של עיוור צבעים יהיו נשאיות של הגן לעיוורון צבעים, אלא אם כן יקבלו גן שני מאימם, שאינה עיוורת צבעים.
זוהי הסיבה שגבר אחד מכל תריסר הוא עיוור צבעים אבל רק אחת מכל מאתיים נשים היא עיוורת צבעים.
סוגים שונים של עיוורון צבעים
ישנה רק דרך אחת לראיית צבעים תקינה (טריכרומטיה), ודרכים רבות בהן היא יכולה להשתבש.
דיכרומטיה היא מצב בו רק שניים משלושת סוגי המדוכים מתפקדים באופן תקין,
ישנם אנשים שיש להם רק שני סוגי מדוכים, וישנם אנשים עם טריכרומטיה חריגה – יש להם את כל המדוכים אך חלקם אינם תקינים, מה שיוצר תוצאה דומה לדיכרומטיה.
הצורה הנפוצה ביותר של עיוורון צבעים היא קושי גדול להבחין בין הגוונים האדומים לגוונים הירוקים. היא נובעת מכך שהמדוכים הקולטים את הצבע הירוק לא מספיק רגישים, או לא פעילים (דוטרנומליה או דוטרנופיה)
או שהמדוכים הקולטים את הצבע האדום לא מספיק רגישים או לא פעילים (פרוטנומליה או פרוטנופיה).
מצבים אלה מאפיינים בעיקר גברים.
הקושי להבחין בין גוונים כחולים לצהובים (טריטנופיה) אינו מגיע מכרומוזום X ולכן אינו אופייני בעיקר
לגברים. כאשר המדוכים הקולטים את הצבע הכחול אינם עובדים. התוצאה היא פלטת צבעים של ורודים צהובים וחומים. רק 5% מכלל המקרים של עיוורון צבעים, הם מקרים של טריטנופיה.
כאמור, הצורה הנדירה ביותר של עיוורון צבעים היא מונוכרומטיה. היעדר צבעים יכול לנבוע מכך שכלל המדוכים לא פעילים, רק סוג אחד פעיל, או שקיימת בעיה עם האופן שבו קליפת הראייה במוח מעבדת את התמונות המגיעות מהרשתית.
למונוכרומטיה נלוות בדרך-כלל ראייה מרכזית חלשה, רגישות חריפה לאור ותנועות עיניים לא רצוניות.
איך מאבחנים עיוורון צבעים?
עיוורון צבעים יכול להיראות כמו בעיה פעוטה, אך לעתים הוא מפריע לשגרת היומיום ובמקרים מסוימים יכול להיות גם מסוכן, לכן מומלץ לאבחן אותו ולו רק כדי להגביר את המודעות ללקות.
אבחון עיוורון צבעים נעשה בדרך כלל באמצעות מבחן אישיהרה – במבחן זה יש לזהות מספרים על רקע בצבע שונה. המבחן הממוחשב יכול לאבחן רק עיוורון צבעים אדום-ירוק, בשל המוגבלות של צגי המחשב.
מבחן נוסף הוא מבחן ריצ'מונד המאפשר לגלות את סוג וחומרת עיוורון הצבעים.
במבחן זה יש לזהות צורות פשוטות ולכן הוא מתאים גם לילדים קטנים.
האם ניתן לטפל בעיוורון צבעים?
האם שמעתם על המשקפיים המיוחדים המאפשרים לעיוורי צבעים להבחין בספקטרום רחב יותר של גוונים?
משקפיים אלה יכולות לשנות את הראייה לאנשים מסוימים, אך לא יפתרו את הבעיה עבור אדם שיש לו שני סוגי מדוכים פעילים בלבד.
משקפי אנקרומה פותחו בארצות-הברית. יש להם ציפוי דיגיטלי, החוסם אורכי גל ספציפיים ויוצר הפרדה טובה יותר בין הצבעים. הצבע הופך לברור יותר וניתן לראות באמצעות המשקפיים אלפי גוונים נוספים. תגובתם של עיוורי צבעים כשהם מרכיבים את המשקפיים לראשונה מרגשת מאוד.
