ראיית מנהרה – אובדן הראייה ההיקפית

ראיית מנהרה היא מצב שבו האדם יכול לראות רק דרך מרכז שדה הראייה שלו.
הראייה שלנו מורכבת מראייה מרכזית וראייה היקפית.
הראייה המרכזית משמשת אותנו כדי להתמקד באופן חד בעצמים הנמצאים מול עינינו,
והראייה ההיקפית מאפשרת לנו לזהות את העצם בהקשר הרחב שלו, ולהבחין במתרחש סביבנו.

במקרה של ראיית מנהרה שדה הראייה מצטמצם למעין עיגול, כאילו מתבוננים דרך צינור,
ושדה הראייה ההיקפי, האזור שמסביב למרכז שדה הראייה המרכזי, מוצלל או נעלם לחלוטין.
התופעה יכולה להיות תוצאה של מחלות עיניים, מצבים נוירולוגיים ומצבים נפשיים, וכן של מגוון בעיות בריאות אחרות.
צמצום שדה הראייה יכול להיות זמני, כמו במקרים של מיגרנה וחרדה, או קבוע, כמו במקרים של גלאוקומה מתקדמת.

הגורמים הנפוצים ביותר לראיית מנהרה

הגורמים הפיזיולוגיים השכיחים ביותר הם:

גלאוקומה

מחלת עיניים זו מאופיינת בלחץ תוך-עיני מוגבר, המוביל לפגיעה בעצב הראייה. היא מתבטאת באובדן הדרגתי של הראייה ההיקפית.
הפגיעה, בשלביה הראשוניים בלתי מורגשת, ולכן חשוב להגיע לבדיקות עיניים תקופתיות, אצל רופא העיניים, במיוחד לאחר גיל 40, שכן שכיחותה של הגלאוקומה עולה עם הגיל.
במקרה של גלאוקומה לא מאובחנת ולא מטופלת, הנזק מתפתח משולי שדה הראייה למרכז – ויכול להגיע למצב של ראיית מנהרה קבועה.
הנזק הנגרם כתוצאה מגלאוקומה הוא בלתי הפיך. 

רטיניטיס פיגמנטוזה

מחלת ניוון הרשתית הנפוצה ביותר בין המחלות הגנטיות. המחלה מתאפיינת בראיית לילה ירודה ובירידה הדרגתית בראייה ההיקפית עד לראיית מנהרה. הנזק הנגרם כתוצאה מהמחלה הוא בלתי הפיך.

מיגרנות:

חלק מהאנשים הסובלים ממיגרנה סובלים מהפרעות בראייה הכוללות: ראיית הילה, ראיית מנהרה, ראיית קווים, צורות ואורות מהבהבים. התופעה היא זמנית ונמשכת בין 5 ל-60 דקות.

גידולים או דלקת בעצב הראייה

מצבים הפוגעים בעצב הראייה כמו גידולים או דלקת יכולים להוביל לראיית מנהרה.
הגידול או הדלקת מונעים מעצב הראייה להעביר אותות למוח ולכן גורמים לראייה חלקית. 

שבץ מוחי

שבץ הוא מצב חירום רפואי שבו קיימת הפרעה לזרימת הדם למוח. זה יכול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, כולל אובדן ראייה. ראיית מנהרה היא תסמין נפוץ של שבץ, היא יכולה להשפיע על עין אחת או על שתיהן.
בנוסף לשבץ, כל פגיעת מוח טראומתית יכולה להשפיע על עצבי הראייה או אזורי עיבוד הראייה במוח ולהוביל לפגמים בשדה הראייה, כולל צמצום שדה הראייה. 

פרט  לגורמים אלה, ראיית מנהרה יכולה להיות תסמין של מחלות רשתית אחרות כמו רטינופתיה סוכרתית, ניוון מקולרי או היפרדות רשתית.
היא יכולה להיות תוצאה של מצבים נוירולוגיים שונים או להיגרם כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות, במיוחד אלו המשפיעות על זרימת הדם, או כאלו שיש להן תופעות לוואי נוריולוגיות.

גורמים נפשיים לראיית מנהרה 

ראיית מנהרה הן כביטוי מטאפורי והן כביטוי פיזי, קשורה גם לרווחה הרגשית שלנו.
אמנם המונח מקושר מטאפורית למיקוד צר באספקטים ספציפיים של החיים
אך גם מקבילתו הפיזית יכולה להיות מושפעת על ידי מצבים רגשיים שונים.
לחץ וחרדה ידועים כגורמים לצמצום זמני של שדה הראייה, המשנה את האופן שבו אנו חווים את הסביבה שלנו.
תופעה זו ניתן לייחס לשינויים פיזיולוגיים המתרחשים כתוצאה ממצבי קיצון נפשיים המשפיעים על מערכת העצבים ובעקבותיה גם על הראייה.

ברגעים של לחץ עז, שחרור הורמוני לחץ, כמו אדרנלין, יכול להוביל לצמצום זמני של שדה הראייה.
תגובה הסתגלתית זו מקדימה איומים מידיים אך במקרים של הפרעת חרדה, בהם לא קיים איום חיצוני ממשי,
היא מגבילה את תפישת המציאות.

אבחון וטיפול

אבחון של ראיית מנהרה כולל בדיקת עיניים מקיפה שמבוצעת על ידי רופא עיניים. בדיקות שונות, כולל בדיקת שדה ראייה, בדיקת OCT (טומוגרפיה אופטית קוהרנטית) ומדידת לחץ תוך עיני, משמשות להערכת בריאות העיניים ולזיהוי כל מצב בסיסי המשפיע על הראייה.

הטיפול בראיית מנהרה תלוי בגורם הבסיסי שלה.
גורמים נפשיים כמו לחץ וחרדה, דורשים טיפול רגשי או פסיכיאטרי.התמודדות עם הבעיות הפסיכולוגיות הבסיסיות עשויה להקל על התסמינים.
במקרים בהם ראיית מנהרה נובעת ממחלות עיניים כמו גלאוקומה, התערבויות רפואיות מתאימות, כמו טיפות עיניים, טיפול לייזר או ניתוח, עשויות להיות מומלצות כדי לנהל את המצב ולמנוע אובדן ראייה נוסף.

מצבים נוירולוגיים הגורמים בין השאר לצמצום שדה הראייה, כמו גידול ושבץ, דורשים טיפול נוירולוגי מותאם.
בנוסף, שינויים באורח החיים, כמו ניהול סוכרת עבור רטינופתיה סוכרתית, עשויים להיות חיוניים למניעה או האטת ההתקדמות של מחלות עיניים מסוימות.

לסיכום,

ראיית מנהרה היא תסמין למצבים פיזיים ונפשיים מגוונים, כשהתאמת הטיפול תלויה בגורם לתופעה. 

חשוב מאוד שאנשים שחווים ראיית מנהרה יפנו לטיפול רפואי מיידי לקבלת אבחון מדויק וטיפול מותאם למצבם.
ראיית מנהרה יכולה להעיד על מגוון מצבים. חלקם אינם מסוכנים, אך חלקם, כמו גלאוקומה יכולים להוביל לעיוורון, וחלקם, כמו היפרדות רשתית או שבץ מוחי, הם מצבי חירום הדורשים התערבות רפואית מיידית.