גילוי ומניעה של גלאוקומה

רבים לא חושבים על הסיכון לפתח גלאוקומה. יש כאלה השומרים על בריאות העין באופן שגרתי והם וודאי נתקלו בשמה של המחלה, אולם אחרים, בעיקר הצעירים שביננו, לא מקדישים לכך כל מחשבה.

אמנם הסיכון לפתח גלאוקומה אצל צעירים נמוך יחסית, אך אם יש לכם היסטוריה משפחתית של גלאוקומה או שאתם מתקרבים לגיל 60 – עליכם לנקוט מספר צעדים למניעת מחלה זו.

גלאוקומה היא מחלה שכיחה יחסית שאינה מורגשת עד שהיא מגיעה למצבים מתקדמים. למעשה, אדם הסובל מגלאוקומה בשלביה הראשוניים לא ירגיש שינוי בראייה ולכן חובה לאבחן את המחלה בביקור אצל רופא עיניים.

רובנו לא אוהבים להגיע לביקורים אצל רופא עיניים אך עלינו לזכור שאבחון מוקדם של גלאוקומה הוא הדרך היחידה להבטחת יעילות יחסית של הטיפול.
ככל שחולף הזמן והגלאוקומה לא מאובחנת ולא מטופלת כך גדל הנזק לראייה, והנזק הוא בלתי הפיך.

בין אם אתם נמצאים בסיכון לגלאוקומה ובין אם לא, מיצאו זמן וקבעו תור לרופא עיניים. ככל שתקדימו- כך ייטב לכם. יתכן וזה יציל את ראייתכם.

מהי גלאוקומה?

גלאוקומה היא מעין מונח  גג הכולל בתוכו מגוון מחלות, הפוגעות בעצב האופטי -שתפקידו להעביר את המידע החזותי שקולטות העיניים למוח. אף על פי כן, ברוב המקרים, כשאומרים גלאוקומה מתייחסים לגלאוקומה ראשונית עם זווית פתוחה.

היא מכונה לא פעם "הרוצחת השקטה של הראייה" –גלאוקומה זווית פתוחה היא מחלה המתקדמת ללא תסמינים. הגורמים להיווצרותה נחקרים אך על פניו נראה כי היא נובעת מלחץ תוך עיני גבוה הפוגע בעצב הראיה. הקרנית הנמצאת במקטע הקדמי של העין מסתגלת ללחץ המוגבר ואינה מראה כל סימנים חיצוניים. משמע, שהמחלה מתקדמת ללא סימנים פיזיים. חשיפה כזאת של העין ללחץ שהולך וגובר פוגעת בתאים של עצב הראיה, משוליו פנימה, מה שגורם לחולי גלאוקומה לאבד בהדרגה את שדה הראייה ההיקפי, בלי לאבד את חדות הראיה במרכז השדה.

גורמי סיכון לגלאוקומה

I.גיל –מדובר בגורם סיכון ראשי. ככל שאתה מבוגר יותר, הסיכוי לחלות בגלאוקומה, גבוה יותר. המחקרים מדגישים כי הסיכון מגילאי 60 ומעלה.

II.מוצא אתני- נראה שיש קבוצות אתניות שנמצאות בסיכון רב יותר לחלות בגלאוקומה. כך למשל, אמריקנים ממוצא אפריקני נמצאים בסיכון לכך מגיל צעיר יחסית ומומלץ שיבדקו כבר מגיל 40 ומעלה. גם אנשים ממוצא אסייתי צריכים להיות ערים יותר להתפתחותה של גלאוקומה.

III. היסטוריה משפחתית – כמו במחלות אחרות, גם כאן יש חשיבות רבה להיסטוריה המשפחתית. אם יש לכם קרובים מדרגה ראשונה שפיתחו את המחלה גם אתם נמצאים בסיכון רב יותר לחלות בה.

IV.מחלות אחרות שיכולות לגרום להתפתחותה של גלאוקומה:

• סוכרת, עשויה לגרום נזק לכלי הדם בעיניים. מה שיכול להוביל לזרימת דם חלשה ובמקביל לעלייה בלחץ התוך עיני.
• לחץ דם גבוה עלול להעלות גם את הלחץ התוך עיני.
• לקויות ומחלות אחרות כמו קוצר ראייה, רוחק ראייה, דלקות עיניים כרוניות, חבלות בעיניים ו ניתוחי עיניים מסוימים יכולות להאיץ את התפתחותה של גלאוקומה.

אבחון גלאוקומה

ההתקדמות הנסתרת מעין של מחלת הגלאוקומה הופכת אבחון עצמי מוקדם של המחלה לבלתי אפשרי.

סוג אחר של גלאוקומה הנקרא גלאוקומה זווית סגורה מכריז על הופעתו באמצעות כאבים קשים במיוחד.
אולם סוג זה מופיע רק ב-10% ממקרי הגלאוקומה בעוד שבעולם המערבי, רוב מקרי הגלאוקומה הם מקרים של זווית פתוחה שאינה גורמת לכאב.

אובדן חלקי של שדה הראייה ההיקפי, עשוי להיות סימן למחלה מתקדמת. אך מאחר שהאובדן מאוד הדרגתי סביר להניח שחולה גלאוקומה ממוצע לא יבחין בו עד שיהיה מאוחר מדי.

לכן, אין ספק שהדרך הבטוחה לאבחון גלאוקומה היא לבצע בדיקות עיניים, כדבר שבשגרה. מובן שתדירות הבדיקות תלויה בהתאמתכם לגורמי הסיכון, אבל מעל גיל 40 מומלץ להיבדק כל שנה ומעל גיל 65 יש להגביר את תכיפות הבדיקות.

קל לאתר גלאוקומה בבדיקה אצל רופא עיניים.
הרופא בודק את הלחץ התוך עיני, את העובי של הקרנית ואת רמת תפקודה של מערכת הניקוז שבעין (בדיקה שנקראת: גוניוסקופיה). מובן, שאם מתגלה מקרה של גלאוקומה, אז אפשר להתחיל מייד בטיפול.

ישנם מקרים נדירים יחסית של גלאוקומה עם לחץ נורמלי. זהו סוג גלאוקומה בעל מאפיינים גנטיים מובהקים. מי שקרוביו לוקים בגלאוקומה מסוג זה צריך להיות תחת מעקב צמוד.

סוג זה של גלאוקומה קשה לאבחון, לכן, חשוב כל כך לדעת על מחלות עיניים במסגרת ההיסטוריה המשפחתית. מודעות היא הדרך הטובה ביותר למנוע את התפתחותה של המחלה.

טיפול בגלאוקומה וטיפול המונע גלאוקומה

מאחר ואין תרופה למחלה, הרי שטיפול מוקדם עשוי לנהל ולאזן את המחלה. הוא אפילו מסוגל לעצור את המחלה ולהעניק למטופל עוד כמה שנים של ראייה בריאה ומיטבית. טיפות עיניים ותרופות יכולות להיות יעילות מאוד בהורדת הלחץ התוך-עיני אם נוטלים אותן באופן עקבי. בחלק גדול מהמקרים, די בכך בכדי למנוע את התקדמות המחלה ללא צורך, בנקיטת אמצעים קיצוניים יותר. במקרים שהתרופה לא מצליחה לאזן את הגלאוקומה פונים לטיפולים מתקדמים יותר.

ניתוחים שיכולים לשמש כקו טיפול ראשוני או נוסף הם ניתוחי לייזר SLT שיצרו מהפכה בתחום.

כיום קיימים ניתוחים זעיר-פולשניים נוספים המתמקדים במערכת הניקוז של העין.

במקרים חמורים יותר משתמשים בניתוח המסורתי. בניתוח כזה, יוצרים דרכי ניקוז חדשות לנוזלים או משתילים תומכנים זעירים במערכת הניקוז.

חשיבות הטיפול והמעקב

אמנם לחץ  תוך עיני מוגבר כשלעצמו לא בהכרח מוביל לאובדן ראייה, אך יש להתייחס אליו ולטפל בו במהירות. ללא בדיקה וטיפול, הנזק שעלול להיגרם לעצבי העיניים הוא בלתי הפיך. נסו לא לדחות תורים לבדיקות עיניים ואם אתם נמנים עם אוכלוסיית הסיכון – הקפידו על תזמון הבדיקות השגרתיות. זכרו:  אבחון מוקדם – הדרך היחידה למנוע התפתחות של גלאוקומה.   

ד"ר אודרי קפלן-מסאס תוכל לבצע אבחון מדויק של כל בעיה בראייה, ולהציע טיפול רפואי מתאים.