העין היא איבר עדין האחראי על החוש המשמעותי ביותר לאיכות חיינו – חוש הראייה.
שמירה על בריאות העין חשובה בכל גיל, ולכל גיל יש דגשים משלו.
בגיל הילדות וההתבגרות המוקדמת חשוב לשמור על שגרת הבדיקות, בהתאם להמלצת משרד הבריאות או טיפת חלב.
בגיל זה מתפתחת מערכת הראייה, ויש לשים לב לכל הפרעה בראייה, שעלולה להתפתח לבעיה גדולה יותר.
לאחר מכן, יש להגיע לרופא העיניים כפעם בשנתיים.
לאחר גיל 40 מומלץ להגיע לרופא כל שנה, וככל שמתבגרים, כך חשוב יותר לשמור על שגרה זו.
כשאנחנו מזדקנים, גם העיניים שלנו מזדקנות ואנו מרגישים שינויים בראייה, לכן חשוב כל-כ לדעת איך שומרים על בריאות העין מעל גיל 65.
מדוע כדאי להגיע לבדיקות עיניים קבועות אצל רופא?
מחלות עיניים ללא תסמינים
ישנן בעיות ראייה תלויות גיל שניתן לזהות בקלות, כמו פרסביופיה (זוקן ראייה) –
אובדן הראייה החדה לטווח הקרוב, שהוא תוצאה של חוסר גמישות של עדשת העין, ומתאפיין בקושי ניכר בקריאה.
אך לצד בעיות אלה יש מחלות חמורות, ששלביהן הראשוניים נטולי תסמינים לחלוטין,
כמו גלאוקומה – מחלה הפוגעת בראייה הפריפריאלית – משולי שדה הראייה כלפי פנים, ואינה מורגשת עד שהיא מגיעה למרכז שדה הראייה.
מחלה זו גורמת לנזק בלתי הפיך. גלאוקומה היא הגורם השני בעולם המערבי לעיוורון.
מחלה נוספת, כמעט נטולת תסמינים בשלביה הראשוניים, היא רטינופתיה סוכרתית, סיבוך של סוכרת הגורם נזק לכלי הדם הקטנים ברשתית.
גם מחלה זו יכולה לגרום לאובדן ראייה והיא הגורם השלישי בעולם המערבי לעיוורון.
את התקדמותן של שתי מחלות אלו ניתן לאזן באמצעות טיפול תרופתי, טיפולי לייזר וניתוחים, אך בשני המקרים – אבחון מוקדם הוא קריטי,
ובשל היעדר התסמינים, הוא יכול להתבצע רק בבדיקת רופא מקיפה.
שינויים בראייה יכולים להעיד על מחלות עיניים
שינויים מסוימים בראייה הם הדרגתיים, ולא תמיד ניתן לדעת על מה הם מעידים.
כשמתבגרים עלול להיווצר קושי להבחין בין אובייקט לרקע שלו, כאשר הם בצבע זהה או דומה. בעייה זו נקראת ירידה ברגישות לניגודיות.
בעוד שירידה קלה ברגישות לניגודיות היא נורמלית, אובדן חמור יותר של הרגישות לניגודיות יכול להעיד על קטרקט או ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD)
במקרים כאלה, רגישות לניגודיות עשויה לגרום לקושי בביצוע פעולות יומיומיות ולהעלאת הסיכון לנפילות ולתאונות דרכים.
בדיקת אופטומטריסט עם לוחות ראייה בודקת את חדות הראייה אך אינה מודדת את הרגישות לניגודיות ומדדים נוספים הקשורים לתפקודי הראייה.
לכן חשוב להגיע לרופא עיניים לבדיקת עיניים נרחבת יותר, הכוללת הרחבת אישונים, שמאפשרת בדיקה של המבנה הפנימי של העין.
גם אם לא מאובחנת מחלת עיניים, רופא עיניים יכול לסייע באיתור שינויים בראייה הקשורים לגיל ומשפיעים על התפקוד היומיומי.
לאחר אבחון הראייה ניתן להציע דרכים יעילות להתמודדות ולשמירה על איכות החיים, כמו התאמות פשוטות בבית.
ניתן לזהות בבדיקת עיניים מחלות אחרות
בדיקות עיניים שגרתיות, לאחר גיל 65, כוללות אבחון מחלות עיניים הקשורות לגיל, כמו: ניוון מקולרי, רטינופתיה סוכרתית, גלאוקומה וקטרקט,
אך ניתן לזהות בבדיקות אלה גם בעיות בריאות אחרות, כמו סוכרת, שבץ, כולסטרול גבוה, בעיות בבלוטת התריס ובעיות אוטואימוניות.
מחלות אלה יכולות להשאיר עקבות באזורים שונים בעין, או לייצר שינויים במבנה העין.
השפעות נוספות של הגיל על הראייה
יכולת ההסתגלות של העיניים יורדת עם הגיל ולכן המעבר בין אזור מואר היטב לאזור חשוך, או להפך, עשוי לגרום לקושי במיקוד הראייה.
בעיות בהסתגלות לאור ולחושך עשויות להקשות על הנהיגה, במיוחד בלילה או בגשם.
כשיש בנוסף מחלת עיניים המשפיעה על הראייה ההיקפית או מגבירה את תחושת הסינוור, הנהיגה הופכת למאתגרת יותר.
למי שמרגיש שינויים בראייה הקשורים לגיל, מומלץ לנסוע בשעות היום בלבד, ולהיות זהיר יותר, במיוחד בצמתים.
כדי להמשיך לשמור על הבטיחות גם בגיל מתקדם, מומלץ לשמור על השמשה הקדמית נקייה מבפנים ומבחוץ,
לוודא שמשקפי הראייה אינם שרוטים או מלוכלכים וכמובן לשמור על מרשם משקפיים מעודכן.
לסיכום,
לכל אדם מומלץ להקפיד על בדיקות עיניים שגרתיות אצל רופא עיניים, בהתאם לגילו.
לאנשים מעל גיל 65 חשוב יותר להקפיד על שגרת הבדיקות.
מחלות עיניים נטולות תסמינים, האופייניות לגיל מבוגר, עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לראייה,
אך גם הידרדרות טבעית של הראייה, הנוצרת כתוצאה מהזדקנות העין, עשויה להוביל לקשיים בביצוע פעולות יומיומיות.
