כששוקלים טיפול לייזר לגלאוקומה, חשוב לדעת באיזה סוג של גלאוקומה מדובר, פתוחת זווית או גלאוקומה זווית צרה/ סגורת זווית. החלק בעין המוגדר "זווית" היא נקודת המפגש בין הקשתית (החלק הצבעוני של העין), העדשה והקרנית – חלקה הקדמי השקוף של העין, המכסה את הקשתית, נקראת גם זווית הלשכה הקדמית.
לייזר טרבקולופלסטי – אחד מטיפולי הלייזר, המשמש לעיתים קרובות לטיפול בגלאוקומה פתוחת זווית, כאשר הטיפול התרופתי לא מועיל או גורם לתופעות לוואי בלתי נסבלות. ניתן לקחת בחשבון את הטיפול הזה כטיפול ראשוני במקרים שהזלפת טיפות יומיומית אינה מעשית או שיש חשש שהמטופל לא יקפיד על הוראות הטיפול התרופתי. בגלאוקומה של זווית צרה, או במטופלים עם סיכון לסגירת זווית, הטיפול הנדרש הוא יאג לייזר אירידוטומי.
אבחון גלאוקומה של זווית צרה
אבחון הזווית הצרה נעשה בבדיקה הנקראת גוניוסקופיה (בדיקת זווית הלשכה הקדמית) הנערכת בעזרת עדשת מראות מיוחדת המאפשרת לראות את זווית העין בבירור. כאשר הזווית פתוחה, רופא העיניים יכול לראות את רוב מערכת הניקוז. כאשר הזווית צרה הוא רואה אותה באופן חלקי ובמקרה חריף של גלאוקומה סגורת זווית מערכת הניקוז מוסתרת לחלוטין. גוניוסקופיה היא הדרך הנפוצה ביותר לאבחון זווית צרה, ואם אובחנה זווית צרה המטופל מוגדר כחשוד לגלאוקומה סגורת זווית. בעלי זווית צרה נמצאים בקבוצת סיכון למחלת הגלאוקומה ולכן נדרש מעקב תכוף או ביצוע הליך מניעתי.
גורמים לזווית צרה
- זוויות צרות יכולות להיות תוצאה של אנטומיה של העין. בנוסף גם מבנה עין קצרה מהממוצע יכול לגרום לזוויות צרות.
- הצרת הזווית תתכן גם כתוצאה ממצבים דלקתיים כמו אובאיטיס או ממחלות הפוגעות בכלי הדם כמו סוכרת, שגורמת במשך הזמן לסגירת זווית משנית.
התקף חריף של גלאוקומה סגורת זווית – מקרה חירום רפואי
מטופל החשוד כבעל זווית צרה (=גלאוקומה סגורת זווית) נמצא בסיכון להתקף חריף של גלאוקומה. מצב זה נוצר בהדרגה לחץ בחלק האחורי של העין. הלחץ דוחף את הקשתית קדימה ומצמצם את הזווית עוד יותר, ובסופו של דבר חוסם את רוב או את כל ניקוז הנוזל התוך עיני מהעין. במקרה כזה – הלחץ בעין גובר באופן דרמטי, הקרנית מתערפלת בשל הלחץ המוגבר, העין הופכת לאדומה והראייה מיטשטשת. לחץ גבוה בעין עלול לגרום לכאב חמור המוביל לבחילות והקאות. הטיפול המיידי הוא להוריד את הלחץ באמצעות טיפות עיניים ותרופות פומיות וטיפול ההמשך הוא לבצע אירידוטומיה ביאג לייזר. בהליך זה – יוצרים חור זעיר, מיקרוסקופי בקשתית, כדי לאפשר לקשתית לסגת מאיזור הניקוז. החור שנוצר מהווה מעין שסתום שחרור המשווה את הלחץ בין החלק הקדמי של העין לחלקה האחורי.
חשד לזווית צרה
הליך אירידוטומיה בלייזר משמש בעיקר כטיפול מונע, כשקיימת זווית צרה, וכטיפול בחולי גלאוקומה הנמצאים בסיכון להתקף אקוטי של סגירת הזווית. קיימים מספר קריטריונים המשמשים את רופאי העיניים כדי לקבוע אם המטופל הוא בעל סיכון גבוה מספיק כדי להצדיק הליך מניעתי, אך אין דרך לחזות אם אדם שלא טופל אכן יגיע למצב אקוטי או לא. כאשר זווית צרה אינה מטופלת באירידוטומיה קיים סיכוי קטן (1-2% בשנה) להתקף חריף של סגירת הזווית, הגורם לכאב ולנזק בלתי הפיך לראייה ועלול לגרום אף לעיוורון. בנוסף, זווית צרה עלולה להיסגר באופן הדרגתי ולגרום לצלקות. במקרים של סגירה הדרגתית לרוב אין כאב, והלחץ התוך עיני עולה ללא ידיעת החולה ועלול לגרום לאובדן הראייה אם הלחץ לא מטופל.
מהי אירידיוטומיה ביאג לייזר?
בביצוע אירידוטומיה ביאג לייזר משתמשים בקרן אור ממוקדת מאוד כדי ליצור חור בשפת הקשתית. פתח זה מאפשר זרימה של הנוזל המימי התוך עיני בין האזור שמאחורי הקשתית – הלשכה האחורית לבין הלשכה הקדמית – החלק הקדמי של העין, פתח זה מסייע להפחתת הלחץ התוך עיני ולרוב מונע הצטברות פתאומית של לחץ בתוך העין, שמתרחשת בזמן התקף חריף של גלאוקומה סגורת זווית. חלק מהמטופלים יחושו דקירה בעין במהלך ביצוע ההליך אך לרוב לא סובלים מכאבים לאחר האירידוטומיה בלייזר.
למה לצפות לאחר ביצוע האירידוטומיה?
לייזר יאג אירידוטומי הינו הליך פשוט שאינו דורש אשפוז ומתבצע במרפאת רופא העיניים. יש צורך בבדיקה כשעה לאחר ההליך ולאחר מכן במעקב לפי המלצת הרופא. טיפות אנטיביוטיות, סטרואידים ו/או דמעות מלאכותיות ינתנו בהתאם לצורך.
יתרונות וסיכונים של אירידוטומיה ביאג לייזר
מטופל המגיע לביקור שגרתי אצל רופא העיניים יתקשה לקבל את הקביעה שיש לו זוויות צרות הדורשות טיפול בלייזר. לכן חשוב להבין את היתרונות והסיכונים של אירידוטומיה בלייזר כדי לקבל החלטה מושכלת לפני הפנייה לביצוע ההליך. כפי שתואר לעיל, התועלת העיקרית של הליך זה היא במניעת התקף פוטנציאלי אקוטי של סגירת זווית, שמלבד היותו מכאיב וקשה, עלול לגרום לתוצאות הרסניות לראייה.
הסיבוכים הנפוצים הם:
דימום קל זמני מהקשתית – אם המטופל נוטל מדללי דם באופן קבוע עליו לידע את הרופא וייתכן שנטילת התרופות תופסק בשבוע שלפני ביצוע ההליך.
עלולה להיווצר תחושת לחץ מסוים והראייה עלולה להיות מעט מטושטשת למשך מספר שעות.
רגישות לאור ותחושת גרד קל בעין נפוצות ב 24-72 השעות הראשונות לאחר ההליך.
לעיתים קרובות יש עלית לחץ תוך עיני קלה לאחר חירור הקשתית כתוצאה משחרור מעט פיגמנט בזמן ההליך. לכן הלחץ התוך עיני יבדק 30-60 דקות לאחר ביצוע האירידוטומיה ובמקרים של עלייה מתונה בלחץ ינתנו טיפות עיניים להפחתת הלחץ.
השלכות וסיבוכים:
- לסובלים מקטרקט – מתוארת בספרות תופעה נדירה מאוד של עכירות נוספת בעדשה, מעבר למה שהיה קודם לכן.
- מקרה חוזר של גלאוקומה זווית צרה – אם קיימת סיבה נוספת לסגירת הזווית.
- פיתוח סוג שונה של גלאוקומה.
- סיבוך נדיר הוא כפל ראייה או סינוור כתוצאה מן האור הנכנס דרך הפתח הזעיר בקשתית – ניתן למנוע את התופעה על ידי בחירה נכונה של מיקום הפתח.
ועוד מידע על אירידוטומיה בלייזר:
גלאוקומה של זווית צרה היא מצב הפוגע בדרך כלל בשתי העיניים. במקרה של התקף חריף באחת העיניים, שטופל באירידוטומיה, מטפלים בדרך כלל גם בעין השנייה, בשל סיכון של 50% להתפתחות גלאוקומה סגורת זווית גם בעין השנייה. לחץ תוך עיני גבוה עלול להתפתח גם לאחר הלייזר, לכן קיים צורך במעקב תכוף גם לאחר ההליך, ובנטילת טיפול תרופתי או הליך כירורגי נוסף במקרה הצורך. לעיתים קיים צורך בהמשך מתן טיפול תרופתי (תלוי במצב לפני הלייזר).
