גלאוקומה היא קבוצת מחלות הפוגעות בעצב הראייה ומתוך כך בשדה הראייה.
לא ניתן לתקן את נזקי הגלאוקומה, אלא רק לאזן אותה ולמנוע נזקים נוספים. מחלה זו היא הגורם השני בעולם לעיוורון.
לגלאוקומה ראשונית אין תסמינים ולכן חשוב לאבחן אותה באמצעות הקפדה על בדיקות עיניים תקופתיות.
במאמר זה תמצאו את המידע הבא:
- מהי גלאוקומה?
- סוגי גלאוקומה
- האם אפשר לרפא גלאוקומה?
- גלאוקומה תסמינים וגורמי סיכון
- אבחון גלאוקומה
- מניעת גלאוקומה
- טיפול בגלאוקומה
- טיפול בלייזר או התערבות ניתוחית?
- חשוב לדעת על גלאוקומה
- מיתוסים ועובדות על גלאוקומה
- לקריאה נוספת
מה זה גלאוקומה?
גלאוקומה (ברקית) היא קבוצה של מחלות עיניים המאופיינת בניוון הדרגתי ותמותה של תאי עצב הראיה,
ניוון זה נגרם בדרך כלל כתוצאה מעליית הלחץ התוך עיני אל מעבר לנורמה, ומוביל בשלב מתקדם לפגיעה בשדה הראייה, מהשוליים כלפי המרכז,
עד כדי ראיית מנהרה (כמו דרך צינור). מקובל להגדיר כיום את הגלאוקומה כ"פגיעה נוירולוגית רגישה ללחץ" של עצב הראיה.
גלאוקומה היא אחת ממחלות העיניים השכיחות בעולם: כ-3 עד 4 אחוזים מהאוכלוסייה מפתחים גלאוקומה בעין, במיוחד בגיל מבוגר.
בעולם המערבי נחשבת הגלאוקומה לאחד הגורמים העיקריים לעיוורון (כ-8 מיליון עיוורים)
לצד סיבוכים של סוכרת ומחלת ניוון הרשתית המופיעה עם הגיל.
בגלאוקומה נוצר הרס של תאים הנמצאים בעצב הראייה.
אם נדמה את העין למצלמה, הרי שעצב הראייה משמש כ"כבל" המחבר את המצלמה למחשב.
תפקידו של עצב הראייה הוא להוליך מידע חזותי מהעין למוח.
ההרס מתרחש תחילה בשולי עצב הראייה ובגלאוקומה מתקדמת, גם במרכזו, ולכן פוגע בהדרגה בשולי שדה הראייה ולא בחדות הראייה המרכזית.
זו הסיבה שאנשים עם גלאוקומה לא מודעים למחלה בשלביה הראשונים, אלא רק לאחר שהמחלה פגעה בשוליים רחבים של שדה הראייה
עד כדי כך שהסובלים מהמחלה יכולים להבחין בפגיעה באיכות הראייה ללא בדיקה.
ד"ר קפלן מסאס בתוכניתו של פרופ' קרסו: מהי גלאוקומה, מהם הגורמים לגלאוקומה בעין ומה הטיפול המומלץ:
סוגי גלאוקומה
קיימת חלוקה לשני סוגים עיקריים של גלאוקומה: גלאוקומה זווית פתוחה וגלאוקומה זווית סגורה.
אבחנת סוג הגלאוקומה חיונית, מכיוון שדרך הטיפול בכל אחד מהם שונה.
גלאוקומה זווית פתוחה מטופלת לרוב על ידי תרופות להורדת הלחץ התוך-עיני, ורק בשלבים מתקדמים ניתן לשקול לייזר או התערבות ניתוחית,
בעוד שגלאוקומה זווית סגורה מטופלת לרוב כבר בהתחלה באמצעות לייזר או בטיפול כירורגי כטיפול מונע.
גלאוקומה זווית פתוחה
זהו הסוג הנפוץ ביותר של גלאוקומה. בגלאוקומה פתוחת זווית קיים חוסר איזון בין ייצור הנוזל התוך עיני לניקוזו.
ישנה חסימה במעבר הנוזל התוך-עיני דרך אזור הסינון בעין (Trabeculum) או ייצור יתר של אותו נוזל ולכן נוצרת עליה בלחץ התוך-עיני שעלולה לפגוע בעצב הראייה עד לכדי עיוורון.
רוב האנשים המפתחים גלאוקומה זווית פתוחה אינם מבחינים בסימפטומים מקדימים עד שהראייה הופכת ללקויה.
קיימים מספר טיפולים לגלאוקומה זווית פתוחה, כאשר הטיפול הראשוני המקובל הוא טיפול תרופתי, בטיפות עיניים ייעודיות (טיפות שתפקידן להוריד את הלחץ התוך עיני),
או טיפול בלייזר סלקטיבי (SLT), ובמקרים של גלאוקומה מתקדמת קיימות אפשרויות ניתוח שונות.
גלאוקומה זווית סגורה
גלאוקומה סגורת-זווית מתרחשת עקב היצרות של הזווית הלשכה הקדמית, בין הקשתית לדופן העין,
וכתוצאה מכך מעבר הנוזל התוך-עיני בין הלשכה האחורית לקדמית חסום (בגלל המבנה האנטומי הצר של הזווית).
יתכנו שני מצבים לגלאוקומה זווית סגורה:
מצב כרוני, בו התופעה ממשיכה להתפתח באיטיות או באופן מתמיד, ומצב אקוטי.
בגלאוקומה זווית סגורה חריפה מתרחשת עליה פתאומית בלחץ התוך-עיני (IOP) בשל הסגירה הפתאומית של הזווית והעליה בכמות הנוזלים בתוך העין.
התקף חריף של גלאוקומה זווית סגורה נחשב למצב חירום מכיוון שעצב הראייה עלול להינזק באורח קשה תוך שעות ספורות.
סימפטומים המתאימים למקרה אקוטי של גלאוקומה זווית סגורה כוללים הופעת הילות בהתבוננות על מקור אור, כאבים בתוך העין, בחילות והקאות.
הטיפול בגלאוקומה של זווית סגורה הוא בדרך כלל טיפול בלייזר הנקרא אירידוטומיה בלייזר YAG –
שימוש ביריית לייזר ממוקדת ליצירת חור בשפת הקשתית.
החור מאפשר זרימה של הנוזל התוך עיני בין הלשכה האחורית ללשכה הקדמית של העין, במקום דרך הזווית החסומה וכך מפחית את הלחץ התוך עיני.
לאחר הטיפול לייזר במרפאה יש צורך במעקב תקופתי אחרי הגלאוקומה ולעתים בשילוב של טיפול תרופתי.
סוגים נוספים של גלאוקומה:
- גלאוקומה מולדת – גלאוקומה המופיעה כבר בינקות, כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של זווית הניקוז בעין.
גלאוקומה מסוג זה דורשת התערבות ניתוחית מידית, כדי למנוע עיוורון. - גלאוקומה משנית – גלאוקומה הנגרמת כתוצאה ממחלה אחרת בעין – פציעה, חבלה, ניתוח, אובאיטיס (דלקת הענביה) או נזקי סוכרת לעין.
רוב מקרי הגלאוקומה הם "ראשוניים" – המחלה התפתחה באופן עצמאי בדרך-כלל כתוצאה מלחץ תוך עיני גבוה או רגישות של עצב הראייה ללחץ תוך עיני.
אך ישנם מקרים שבהם הגלאוקומה מתפתחת כתוצאה ממצב אחר, ואלה הם מקרי הגלאוקומה המשנית. - גלאוקומה פיגמנטרית – בגלאוקומה מסוג זה, מתפזרים חלקיקי פיגמנט מקשתית העין (החלק הצבעוני בקדמת העין),
ומצטברים בדרכי הניקוז של הנוזל התוך עיני. הצטברות זו מובילה לחסימת זרימת הנוזל ומעלה את הלחץ התוך עיני. - גלאוקומה כתוצאה מתסמונת פסוידו-אקספוליאציה – תסמונת המאפיינת את הגיל המבוגר, ומתבטאת בהצטברות חלבון בחלקי העין,
וכתוצאה מכך חסימת דרכי הניקוז.
גלאוקומה בעין אחת
רוב האנשים מפתחים גלאוקומה בשתי העיניים.
במקרים של גלאוקומה עם זווית פתוחה, לעין אחת עשוי להיות נזק בינוני או חמור, בעוד שהעין השנייה עם גלאוקומה קלה. עם הזמן, המחלה פוגעת בשתי העיניים.
לאנשים הסובלים מגלאוקומה עם זווית סגורה בעין אחת יש סיכוי של 40% עד 80% לפתח את אותו סוג של גלאוקומה בעין השנייה במהלך 5-10 שנים.
לקריאה נוספת על סוגי גלאוקומה
האם ניתן לרפא גלאוקומה?
הנזקים הנגרמים כתוצאה מגלאוקומה אינם ניתנים לשיקום,
אך באמצעות טיפול מתאים ניתן לשמר את המצב הקיים ולמנוע התדרדרות נוספת בראייה (Progressive irreversible).
גלאוקומה היא מחלה כרונית, שלא ניתנת לריפוי מלא.
לכן, כשמדברים על "תרופה לגלאוקומה" הכוונה היא לתרופה המאזנת את התסמינים ומונעת את התקדמות המחלה.
בתחום זה קיימות תרופות רבות וטיפולים חדשניים רבים – מטיפולי לייזר ועד ניתוחים זעירים או פולשניים,
המאזנים את זרימת הנוזל התוך עיני ומאפשרים שליטה בלחץ התוך עיני, ומתוך כך בגלאוקומה.
גלאוקומה תסמינים וגורמי סיכון
מחלת הגלאוקומה נקראת לעיתים "הגנב המסתנן" (הגנב השקט) של הראייה, משום שלא מופיעים סימפטומים מקדימים עד לשלב בו הראייה כבר פגועה.
ברוב שלבי המחלה מרבית החולים לא ירגישו כאב מיוחד וגם לא פגיעה בחדות הראייה, אלא רק התדרדרות איטית של שדה הראיה ולכן יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה בשלביה הראשונים.
הדרך הטובה ביותר למניעת עיוורון כתוצאה מגלאוקומה בעין היא מודעות לגורמי הסיכון והקפדה על בדיקות שגרתיות של לחץ תוך-עיני ושל עצב הראייה.
ישנם גורמים רבים למחלת הגלאוקומה:
- גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא לחץ תוך עיני גבוה (למידע מורחב על לחץ תוך עיני)
לחץ תוך עיני נמדד ביחידת המידה מ"מ כספית, כאשר לחץ תקין הוא עד 21 מ"מ כספית.
לחץ תוך עיני מעל 23 מ"מ כספית דורש מעקב של בדיקות תקופתיות מחשד לגלאוקומה,
אם כי לא כל אדם עם לחץ תוך עיני גבוה יחלה בגלאוקומה. - גיל – מעל גיל 40 שנה מומלץ להקפיד על בדיקת ראייה שנתית,
המאפשרת אבחון מוקדם של גלאוקומה ומחלות עיניים אחרות המאפיינות את הגיל המבוגר. - יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב – אלה גורמים הפוגעים בכלי הדם, מאיצים את התקדמות המחלה, גם אם הלחץ התוך עיני נשלט.
- ניתוחי עיניים, פציעות וחבלות בעין הפוגעים באזור הניקוז שבזווית העין.
- מוצא אפרו-אמריקאי (אוכלוסיה זו רגישה יותר לגלאוקומה).
- קוצר ראיה – הסיכון להתפתחות גלאוקומה עולה ככל שקוצר הראייה גבוה יותר.
- היסטוריה של גלאוקומה בקרב קרובי משפחה, כיוון שהמחלה נוטה להיות תורשתית.
אם אתם נמנים עם קבוצת הסיכון, רופא העיניים עשוי לומר לכם כי אתם בחזקת "חשודים לגלאוקומה".
מובן שאין הדבר אומר שיש לכם מחלת עיניים, אך חשוב לבצע בדיקות תכופות על מנת למנוע את הנזק שהגלאוקומה עלולה לגרום לראייה.
מעבר לקבוצות הסיכון, ישנם גורמים נוספים שעלולים להוביל לגלאוקומה:
אספקת דם לקויה לעצב הראיה, מרכיבים גנטיים ואף התפתחות לא תקינה של העין בגיל צעיר.
אבחון: איך בודקים אם יש גלאוקומה
אבחון גלאוקומה מתחיל בדרך כלל בבדיקת עיניים שגרתית,
ולכן חשוב כל כך להקפיד על בדיקות עיניים תקופתיות, במיוחד מעל גיל 40.
הבדיקה השגרתית כוללת את בדיקת חדות הראייה באמצעות לוח בדיקה,
בדיקת שדה ראייה ובדיקת הלחץ התוך עיני (טונומטריה) והרחבת אישונים לבדיקת סימני נזק עצב הראייה.
צמצום שדה הראייה, לחץ תוך עיני גבוה או זיהוי נזק לעצב הראייה יכולים להעיד על "חשד לגלאוקומה"
במקרה של חשד לגלאוקומה, יש לבצע בדיקות מקיפות יותר,
הכוללים אמצעי הדמיה כמו OCT – סריקה ממוחשבת של העין המספקת מפה מפורטת של הנזקים באזורים שונים של העצב, ומאפשרת למדוד את עובי שכבת תאי העצב (בדיקת RNFL),
עובי המקולה (החלק של הרשתית המאפשר ראייה מרכזית) ואת ראש עצב הראייה בכניסתו לרשתית.
כדי לתעד את מצבו של עצב הראייה לצורך השוואה עתידית ומדיד התקדמות המחלה, ניתן להשתמש במצלמה, המצלמת את עצב הראייה בהגדלה ובתלת ממד.
לקריאה נוספת על אבחון גלאוקומה
איך למנוע גלאוקומה?
כאמור, הדרך הטובה ביותר למנוע את התפתחות הגלאוקומה היא אבחון מוקדם.
כשמאבחנים את הגלאוקומה בשלביה הראשונים יש אפשרות לאזן אותה ולמנוע נזק עתידי לעצב הראיה.
אין כל הוכחה מדעית לכך שאורח החיים משפיע על התפתחות גלאוקומה.
שמירה על תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון והקפדה על פעילות גופנית יכולים להועיל לשמירה על בריאותו הכללית של כל אדם,
אך אין סימוכין לכך שהם מונעים התפתחות גלאוקומה.
וההפך – אין הוכחה לכך שצפייה ממושכת במסכים או אימוץ העיניים גורמים לגלאוקומה,
הם אמנם גורמים לעומס דיגיטלי ויכולים להשפיע על הראייה, אך לא לגרום להתפתחות המחלה.
יחד עם זאת, כשמדובר בגלאוקומה משנית, ניתן לעתים למנוע את התפתחות הגלאוקומה באמצעות טיפול בגורם הראשוני למחלה.
לדוגמה – גלאוקומה הנגרמת כתוצאה מסוכרת יכולה להימנע אם המטופל יקפיד על איזון רמות הסוכר בדם.
טיפול בגלאוקומה
אמנם לגלאוקומה אין ריפוי מוחלט, ולא ניתן לתקן נזק שכבר נגרם,
אך קיימים אמצעים רבים, חלקם חדשניים ויעילים במיוחד, כדי לאזן את הגלאוקומה ולמנוע נזק עתידי.
מכיוון שגלאוקומה נגרמת כתוצאה מרגישות ללחץ תוך עיני,
רוב הטיפולים בגלאוקומה מתמקדים בדרכים שונות בהורדת הלחץ התוך עיני, והגעה ל"לחץ מטרה" – לחץ תוך עיני נמוך יותר, שהוגדר כמאוזן עבור המטופל.
אפשרויות הטיפול בגלאוקומה כוללות 3 סוגים עיקריים: טיפול תרופתי, טיפול בלייזר וטיפול ניתוחי.
התאמת הטיפול למטופל נעשית לאחר תשאול ובדיקות מקיפות של התסמינים,
ומתחשבת ברצון המטופל, באורח חייו, במצב התקדמות המחלה ובסקירת טיפולים קודמים, אם היו כאלה.
אמנם קיימים מטופלים רבים הנעזרים גם בטיפולים אלטרנטיביים לגלאוקומה, אך אין כל מחקר מדעי המעיד על יעילותם.
טיפול תרופתי
טיפול תרופתי בגלאוקומה הוא טיפול בטיפות עיניים או בכדורים, שמטרתו לאזן את הלחץ התוך עיני.
ישנן טיפות עיניים ייעודיות לטיפול בגלאוקומה של זווית פתוחה או לטיפול בגלאוקומה של זווית סגורה.
טיפול תרופתי נחשב בדרך כלל לקו הטיפול הראשוני בגלאוקומה, זהו טיפול לא פולשני, שמצליח, לעתים קרובות, לאזן את המחלה בשלביה הראשונים.
אך לצד יתרונותיו יש לו גם חסרונות: טיפול זה דורש מחויבות ואחריות – כדי לשמור על יעילותו יש להקפיד על נטילה יומיומית של התרופות לפי הוראות הרופא.
כמו כן, תיתכנה תופעות לוואי, שרובן קלות, אך חלקן יכולות להטריד ולגרום לירידה באיכות החיים.
טיפולים בלייזר
תחת מטריית הטיפולים בלייזר לגלאוקומה, נכנסים הטיפול בלייזר SLT, לגלאוקומה זווית פתוחה, והטיפול בלייזר YAG אירידוטומי- לגלאוקומה זווית סגורה.
לייזר SLT מטפל ברקמה האחראית על ניקוז הנוזל התוך עיני, זהו מענה חדשני שעורר מהפכה בתחום הטיפול בגלאוקומה.
הוא יכול להיות תוספת לטיפול תרופתי, כשזה אינו מספק, ויכול גם להיות טיפול ראשוני לגלאוקומה, במקום הטיפול התרופתי.
לייזר YAG מטפל בגלאוקומה של זווית סגורה, ע"י חירור שפת הקשתית ואיזון הלחץ בין הלשכה הקדמית ללשכה האחורית של העין.
טיפולים ניתוחיים
במקרים של גלאוקומה מתקדמת, הלחץ התוך עיני לא מתאזן, לאחר שימוש בתרופות ובלייזר, יש לנסות פתרונות ניתוחיים.
הניתוחים הקלאסיים הם טרבקולקטומיה והשתלת מסתם.
במהלך הטרבקולקטומיה, או ניתוח הפילטר, המנתח יוצר תעלה חדשה לניקוז הנוזל התוך עיני, וע"י כך מאזן את הלחץ.
בהשתלת מסתם תושתל צינורית דקה לניקוז הנוזל התוך עיני.
לניתוחים אלה סיכונים וסיבוכים רבים, אך הם משמשים כברירת מחדל במקרים של גלאוקומה מתקדמת, כשהנזק לראייה גדל ויש סכנה לעיוורון.
אפשרויות נופות:
השתלת התקנים זעירים בעין ניתוח חדשני לא פולשני הכולל בתוכו מספר סוגי ניתוחים זעיר פולשניים (MIGS).
מדובר בניתוחים המתבצעים באמצעות חתכים קטנים כמו אלה של ניתוח קטרקט.
ישנן גישות שונות זעיר פולשניות להורדת הלחץ התוך עיני, שהמשותף להם הוא שהם ללא חיתוך הלחמית.
ניתוחים אלה משמשים בדרך כלל לטיפול בגלאוקומה ברמה בינונית, ומשאירים את הניתוחים הקלאסיים למקרים חמורים בלבד.
לקריאה נוספת על טיפול בגלאוקומה
גלאוקומה: האם לבצע טיפול בלייזר או התערבות כירורגית?
רופא העיניים שלך עשוי להציע את אפשרות הניתוח כטיפול הראשון במחלה או לאחר שכבר עברת טיפול תרופתי שלא צלח.
יחד עם זאת, לפעמים, אין ברירה והפתרון הטוב ביותר הוא ניתוח.
במקרים של ניתוחים לטיפול בגלאוקומה סוג הניתוח ייקבע על פי סוג המחלה ודרגת החומרה, תוך כדי ששוקלים גם בעיות עיניים אחרות ומצב בריאותי כללי.
טיפול גלאוקומה עשוי להתבצע בעזרת לייזר (SLT) או בעזרת ניתוח קונבנציונאלי. רק רופא מומחה ידע להציע עבורך את הטיפול המתאים ביותר!.
» קריאה נוספת על אפשרויות הטיפול בגלאוקומה טיפול בגלאוקומה בלייזר או טיפול כירורגי.
בקצרה – מה חשוב לדעת על גלאוקומה?
- גלאוקומה עלולה לגרום לפגיעה לא הפיכה בראייה ולהוביל לעיוורון. 30% מחולי הגלאוקומה מתעוורים בעין אחת, ו-10% מתעוורים לחלוטין.
- טיפול במחלה עוצר או מאט את התפתחות הנזק ונועד לשימור המצב הקיים בלבד (Progressive irreversible).
- גלאוקומה היא מצב כרוני (מתמשך) המצריך בדיקות מעקב וטיפול למשך כל החיים.
- רוב האנשים שמפתחים גלאוקומה זווית פתוחה אינם מבחינים בסימפטומים מקדימים עד שהראייה הופכת ללקויה.
- גלאוקומה מתקדמת היא גורם סיכון משמעותי לעיוורון לכל החיים.
- אבחון מוקדם על ידי בדיקה שגרתית אצל רופא עיניים הוא חשוב ביותר, במיוחד לאנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון.
- חולים בגלאוקומה צריכים לעבור בדיקות עיניים באופן סדיר בין 2-4 פעמים בשנה, תלוי בהוראות הרופא, ולעיתים להמשיך ולקבל טיפולים במשך כל חייהם. הדבר עשוי להיראות כמעמסה אך הוא מונע עיוורון!
- הטיפול בגלאוקומה בעין מתמקד בהורדת הלחץ התוך-עיני (IOP) עד ל"לחץ המטרה" –
לחץ בו רופא העיניים חושב שלא סביר שתגרם פגיעה נוספת לעצב הראייה. - ניתן להוריד את הלחץ התוך-עיני בעזרת טיפות עיניים, טיפול בלייזר או ניתוח.
- דרך הטיפול המתאימה ביותר לחולה תלויה בסוג הגלאוקומה שלו ובדרגת חומרתה, בהיסטוריה הרפואית שלו ובסגנון חייו.
- כשהטיפול הוא תרופתי, חשוב ביותר להקפיד על נטילת התרופות באופן קבוע ובשעות קבועות במשך כל החיים על מנת להשיג יעילות טיפול מירבית.
מיתוסים ועובדות על גלאוקומה
מיתוס: גלאוקומה היא מחלה אחת
עובדה: גלאוקומה היא שם כולל לקבוצת מחלות.
הסוגים הנפוצים של גלאוקומה הם גלאוקומה זווית פתוחה וגלאוקומה זווית סגורה.
מיתוס: מכיוון שאי אפשר לרפא גלאוקומה, מרגע שהתגלתה המחלה אין מה לעשות כדי לטפל בה
עובדה: גלאוקומה היא קבוצת מחלות עיניים שמתאפיינות בנזק בלתי הפיך לעצב הראייה, הגורם בשלב מתקדם לפגיעה וצמצום בשדה הראייה.
מחלה זו נחשבת כאחת הסיבות העיקריות המובילות לאובדן ראייה חלקי או מלא אצל האוכלוסייה המבוגרת.
קיימים מספר סוגים של גלאוקומה. גלאוקומה זווית פתוחה היא מחלה המתפתחת בהדרגה, כאשר הלוקים בה אינם חשים שינוי בראייה עד לשלב מתקדם.
לעומת זאת, גלאוקומה של זווית סגורה מופיעה בפתאומיות, ללא כל סימני אזהרה ועלולה לגרום לנזק מיידי.
כדי לאבחן גלאוקומה מוקדם ככל האפשר ולמנוע אובדן ראייה, מומלץ להקפיד על בדיקות עיניים תקופתיות,
הכוללות בין היתר מדדים כמו לחץ תוך עיני ובדיקת עצב הראייה.
ככל שהאבחנה מוקדמת יותר ניתן למנוע או לעכב את אובדן הראייה על ידי איזון תרופתי, טיפולי לייזר או התערבויות ניתוחיות.
למרות שכיחותה של מחלת הגלאוקומה רמת המודעות לאפשרות הגילוי המוקדם נמוכה יחסית.
מיתוס: לכל חולי הגלאוקומה יש לחץ תוך עיני גבוה.
עובדה: אמנם רוב מקרי הגלאוקומה נובעים מלחץ תוך עיני גבוה, אך לא תמיד.
קיימים מטופלים שהלחץ התוך עיני שלהם תקין ובכל זאת עצב הראייה שלהם ניזוק, מתוך רגישות יתר ללחץ.
סוג גלאוקומה זה נקרא Normal Tension Glaucoma – גלאוקומה עם לחץ תוך עיני תקין וגם בו מטפלים בהורדת לחץ.
אצל מטופלים אלה "לחץ המטרה" נמוך יותר. אצל 85% מקרב החולים – הלחץ התוך עיני יהיה גבוה מהתקין
ואצל השאר – הלחץ התוך עיני יהיה ברמה תקינה – מתחת ל-23 מ"מ כספית.
מיתוס: גלאוקומה מאובחנת רק בקרב אוכלוסיית הקשישים.
עובדה: גלאוקומה היא אחת הסיבות העיקריות לאובדן ראייה עד לעיוורון מוחלט בקרב אוכלוסיית גיל הזהב.
הסיכון לפתח גלאוקומה גדל פי ארבעה לאחר גיל 70.
אך למעשה, גלאוקומה עשויה להופיע בכל גיל, גם אצל תינוקות וילדים.
גלאוקומה יכולה להיות מחלה מולדת או כזו שמתפתחת בשנות החיים הראשונות.
מיתוס: כשלא מטפלים בקטרקט, המצב עשוי לגרום לגלאוקומה.
עובדה: ברוב סוגי הגלאוקומה אין קשר ישיר בין קטרקט לגלאוקומה, אך במקרים של גלאוקומה זווית סגורה הקטרקט מהווה גורם סיכון משמעותי.
התפתחות הקטרקט גורמת לזווית להיות צרה יותר וכך גדל הסיכון להתקף של גלאוקומה זווית סגורה.
כמו כן, לקטרקט ולגלאוקומה יש גורמי סיכון משותפים כמו גיל, לחץ דם גבוה, סוכרת או חבלה קודמת בעין.
שני המצבים הללו עשויים להתפתח באופן טבעי עם הגיל ולכן אנשים מעל גיל 60 עלולים ללקות בקטרקט ובגלאוקומה במקביל.
מיתוס: גלאוקומה גורמת לכאבי עיניים תכופים.
עובדה: תסמינים של גלאוקומה משתנים בהתאם לסוג ולשלב בו היא נמצאת. לרוב הסוגים של גלאוקומה אין סימני אזהרה מוקדמים.
הגלאוקומה מתפתחת בהדרגה ללא תסמינים, המופיעים רק בשלב מתקדם, כאשר נגרם נזק משמעותי לעצב הראייה.
לעומת זאת, התקף גלאוקומה זווית סגורה מתבטא בכאבי עיניים, ראייה מטושטשת, הילות, כאבי ראש ואף הקאות.
מיתוס: בדיקה לאבחון גלאוקומה היא בדיקה כואבת
עובדה: אין בדיקה אחת לאבחון גלאוקומה אך אף אחד מאמצעי האבחון אינו כרוך בכאב.
הבדיקות לאבחון גלאוקומה אינן פולשניות.
בדיקת הראייה הראשונית כוללת הרחבת אישונים, שיכולה לגרום לצריבה רגעית ולחוסר נוחות,
אך מעבר לכך הבדיקה אינה מכאיבה.
גם בדיקות הדימות המתקדמות אינן פולשניות.
מיתוס: גלאוקומה היא מחלה תורשתית.
עובדה: לגלאוקומה יש מרכיב גנטי. מדענים זיהו גנים פוטנציאליים, הקשורים ללחץ תוך עיני גבוה ולנזקים בעצב הראייה.
הסיכוי לפתח גלאוקומה, אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של גלאוקומה גבוה פי חמישה עד שישה מאשר אצל אנשים ללא היסטוריה משפחתית של גלאוקומה. בני משפחה של חולי גלאוקומה צריכים להיבדק לעיתים תכופות מגיל 40 אפילו ללא הופעת תסמינים.
לסיכום, בשל היעדר תסמינים ברורים ובשל הסיכון הרב הכרוך בהתפתחות גלאוקומה,
מומלץ לכל אדם מעל גיל 40 להיבדק פעם בשנה, כדי לשלול חשש לגלאוקומה או למחלות עיניים אחרות האופייניות לגיל מתקדם.
לאנשים עם היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, מומלץ להיבדק לעיתים תכופות יותר לפי המלצת רופא העיניים.
כשמדובר בגלאוקומה – מודעות ואבחון מוקדם מצילים מנזק בלתי הפיך.
ד"ר אודרי קפלן-מסאס תוכל לבצע אבחון מדויק, מקצועי ומהימן, ולהציע טיפול רפואי מתאים.
מדוע מומלץ לפנות דווקא אל ד"ר אודרי קפלן-מסאס?
- מנתחת עיניים בכירה וניהלה את תחום הגלאוקומה במרכז הרפואי "אסף הרופא".
- מרצה בכירה בנושאי טכנולוגיות מתקדמות ופתרונות לטיפול בגלאוקומה או קטרקט.
- חלוצה בארץ בתחום הטיפול בלייזר בגלאוקומה ובתחום הניתוחים הזעיר פולשניים לטיפול בגלאוקומה.
- דוגלת באג'נדה רפואית אשר שמה דגש על יחס בין-אישי עם המטופל, יחס סבלני ושקיפות מלאה.
לתיאום פגישת ייעוץ עם ד"ר אודרי קפלן-מסאס ניתן לפנות למרפאה בטלפון 03-6540400 או באמצעות טופס יצירת הקשר.
עוד על גלאוקומה:
– גלאוקומה פתוחת זווית
– טיפול בלייזר SLT
– ניתוח טרבקטום
– למי מתאים לייזר SLT?
– ניתוחים משולבים לגלאוקומה וקטרקט
– 5 עובדות על גלאוקומה
– שאלות ותשובות