על לייזר YAG:
ד"ר אודרי קפלן-מסאס מסבירה על הטיפולים השונים בעזרת לייזר YAG, על אירידוטמיה לטיפול בזווית צרה, על הטיפול בקטרקט משני ועל הטיפול בפלואוטרס
כששוקלים טיפול לייזר לגלאוקומה, חשוב לדעת באיזה סוג של גלאוקומה מדובר, פתוחת זווית או סגורת זווית. ה"זווית" היא הזווית בין הקשתית (החלק הצבעוני של העין) לקרנית – חלקה הקדמי השקוף של העין, המכסה את הקשתית.
לדוגמא: טרבקולופלסטי – אחד מטיפולי הלייזר, משמש לעיתים קרובות לטיפול בגלאוקומה פתוחת זווית, כאשר הטיפול התרופתי לא מועיל או גורם לתופעות לוואי בלתי נסבלות. ניתן לקחת בחשבון את הטיפול הזה כטיפול ראשוני במקרים שהזלפת טיפות יומיומית אינה מעשית או שיש חשש שהמטופל לא יקפיד על הוראות הטיפול התרופתי.
בגלאוקומה של זווית צרה, או במטופלים עם סיכון סגירת זווית, הטיפול הנדרש הוא אירידוטומיה בלייזר YAG.
אבחון הזווית הצרה נעשה בבדיקה הנקראת גוניוסקופיה (בדיקת זווית הלשכה הקדמית) הנערכת בעזרת עדשת מראות מיוחדת המאפשרת לראות את זווית העין בבירור. כאשר הזווית פתוחה, רופא העיניים יכול לראות את רוב מערכת הניקוז. כאשר הזווית צרה הוא רואה אותה באופן חלקי ובמקרה חריף של גלאוקומה סגורת זווית מערכת הניקוז מוסתרת לחלוטין. גוניוסקופיה היא הדרך הנפוצה ביותר לאבחון זווית צרה, ואם אובחנה זווית צרה המטופל מוגדר כחשוד לגלאוקומה סגורת זווית. בעלי זווית צרה נמצאים בקבוצת סיכון למחלת הגלאוקומה ולכן נדרש מעקב תכוף או ביצוע הליך מניעתי.
מטופל החשוד כבעל זווית צרה נמצא בסיכון למצב שעלול להיות חמור מאוד – התקף חריף של גלאוקומה זווית סגורה. במצב זה נוצר בהדרגה לחץ בחלק האחורי של העין. הלחץ דוחף את הקשתית קדימה ומצמצם את הזווית עוד יותר, ובסופו של דבר חוסם את רוב או את כל ניקוז הנוזל התוך עיני מהעין. במקרה כזה – הלחץ בעין גובר באופן דרמטי, הקרנית מתערפלת בשל הלחץ המוגבר, העין הופכת לאדומה והראייה מיטשטשת. לחץ גבוה בעין עלול לגרום לכאב חמור המוביל לבחילות והקאות.
הטיפול המיידי הוא להוריד את הלחץ באמצעות טיפות עיניים ותרופות פומיות וטיפול ההמשך הוא לבצע אירידוטומיה בלייזר YAG. בהליך זה – יוצרים חור זעיר, מיקרוסקופי, בקשתית, תחת העפעף העליון, כדי לאפשר לקשתית לסגת מאיזור הניקוז. החור שנוצר מהווה מעין שסתום שחרור המשווה את הלחץ בין החלק הקדמי של העין לחלקה האחורי.
הליך אירידוטומיה בלייזר משמש הן כטיפול מונע, כשקיימת זווית צרה, והן כטיפול בחולי גלאוקומה הנמצאים בסיכון להתקף אקוטי של סגירת הזווית. קיימים מספר קריטריונים המשמשים את רופאי העיניים כדי לקבוע אם המטופל הוא בעל סיכון גבוה מספיק כדי להצדיק הליך מניעתי, אך אין דרך לחזות אם אדם שלא טופל אכן יגיע למצב אקוטי או לא.
כאשר זווית צרה אינה מטופלת באירידוטומיה קיים סיכוי קטן (1-2% בשנה) להתקף חריף של סגירת הזווית, הגורם לכאב ולנזק בלתי הפיך לראייה ועלול לגרום אף לעיוורון. בנוסף, זווית צרה עלולה להיסגר באופן הדרגתי ולגרום לצלקות. במקרים של סגירה הדרגתית לרוב אין כאב, והלחץ התוך עיני עולה ללא ידיעת החולה ועלול לגרום לאובדן הראייה.
בביצוע אירידוטומיה בלייזר YAG משתמשים בקרן אור ממוקדת מאוד כדי ליצור חור בשפת הקשתית. פתח זה מאפשר זרימה של הנוזל המימי התוך עיני בין האזור שמאחורי הקשתית – הלשכה האחורית לבין הלשכה הקדמית – החלק הקדמי של העין, פתח זה מסייע להפחתת הלחץ התוך עיני ולרוב מונע הצטברות פתאומית של לחץ בתוך העין, שמתרחשת בזמן התקף חריף של גלאוקומה סגורת זווית. חלק מהמטופלים יחושו דקירה בעין במהלך ביצוע ההליך אך לרוב לא סובלים מכאבים לאחר האירידוטומיה בלייזר.
אירידוטומיה בלייזר אינה הליך הדורש אשפוז. היא יכולה להתבצע במרפאת רופא העיניים. יש צורך בבדיקה כשעה לאחר ההליך ולאחר מכן במעקב לפי המלצת הרופא.
טיפות אנטיביוטיות, סטרואידים ו/או דמעות מלאכותיות ינתנו בהתאם לצורך.
מטופל המגיע לביקור שגרתי אצל רופא העיניים יתקשה לקבל את הקביעה שיש לו זוויות צרות הדורשות טיפול בלייזר. לכן חשוב להבין את היתרונות והסיכונים של אירידוטומיה בלייזר כדי לקבל החלטה מושכלת לפני הפנייה לביצוע ההליך. כפי שתואר לעיל, התועלת העיקרית של הליך זה היא במניעת התקף פוטנציאלי אקוטי של סגירת זווית, שמלבד היותו מכאיב וקשה, עלול לגרום לתוצאות הרסניות לראייה.
נכתב על-ידי: ד"ר קפלן-מסאס אודרי (עדכון אחרון: 30/03/2020)
רופאת עיניים, מנתחת בכירה, מומחית לקטרקט ולגלאוקומה.
ד"ר קפלן מסאס מנהלת את המרכז לקטרקט וגלאוקומה בתל אביב ובהרצליה ואת המרכז החדש לעין יבשה.