מחלת הקטרקט משפיעה בעיקר על אנשים מבוגרים, שחלקם נמצאים בסיכון לדמנציה.
לאחרונה, חוקרים מצאו עדויות לכך שניתוח לתיקון קטרקט קשור לסיכון נמוך יותר לפיתוח דמנציה.
מחקר The Adult Changes in Thought (ACT) הוא מחקר תצפיתי רחב היקף שהחל בשנת 1994.
הוא נערך על יותר מ-5,000 נבדקים מעל גיל 65 מאזור סיאטל שבארה"ב.
בהתבסס על הנתונים ארוכי הטווח של למעלה מ-3,000 מהמשתתפים, נמצא שלנבדקים שעברו ניתוח קטרקט היה סיכון מופחת בכמעט 30% לפתח דמנציה מכל סיבה שהיא בהשוואה לאלו שלא עברו את הניתוח. סיכון מופחת זה נמדך לפחות עשור לאחר הניתוח.
ניתוח הקטרקט היה קשור גם לסיכון מופחת ספציפי להתפתחות אלצהיימר.
נתונים אלו פורסמו ב JAMA Internal Medicine.
המחקר התצפיתי אמנם לא ניפה לחלוטין נתונים נוספים שיכולים להשפיע על התפתחות מחלות נוירולוגיות הקשורות לאובדן זיכרון,
אך עדיין הקשר בין שני הנתונים הוא מובהק.
למעשה, אף התערבות רפואית אחרת לא הראתה קשר כה חזק עם הפחתת הסיכון לדמנציה אצל אנשים מבוגרים.
תוצאות המחקר מאששות מחקרים קודמים על הקשר בין העין למוח במקרים של דמנציה.
במחקרים קודמים נמצא קשר חזק בין מחלות רשתית אחרות כמו ניוון מקולרי גילי להתפתחות אלצהיימר ודמנציה.
נבדקים עם ניוון מקולרי או מחלות ניווניות אחרות ברשתית נוטים יותר לפתח דמנציה,
ובמחקר הנוכחי – נבדקים שעברו ניתוח קטרקט משפר ראייה היו בסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה.
הבנה נוספת של הקשר בין הזדקנות העין לתפקודים נוירולוגיים עשויה להציע תובנות ולאפשר פיתוח טיפולים פוטנציאליים להאטה או למניעת דמנציה הקשורה לגיל.
הגורמים לכך שניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לדמנציה
הסיבות לכך שניתוח קטרקט קשור להפחתת סיכון לדמנציה לא נקבעו במחקר זה,
אך החוקרים משערים כי אנשים עשויים לקבל קלט חושי באיכות גבוהה יותר לאחר ניתוח קטרקט, אשר עשוי להשפיע לטובה על הפחחת הסיכון לדמנציה.
קטרקט תלוי גיל נובע מהזדקנות העדשה הטבעית של העין. העדשה הופכת לעכורה והראייה מיטשטשת.
בניתוח קטרקט מחליפים את העדשה העכורה בעדשה מלאכותית צלולה, וכך הראייה חוזרת לקדמותה.
תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם התפיסה שקלט חושי משופר חשוב לבריאות המוח.
השערה נוספת היא שהפחתת הסיכון לדמנציה קשורה לחשיפה לאור כחול.
ישנם תאים ברשתית הקשורים לקוגניציה ומווסתים את מחזורי השינה. תאים אלה מגיבים היטב לאור כחול.
קטרקט חוסם באופן ספציפי אור כחול, ולכן אנשים עם קטרקט רואים צבעים דהויים בגוון חום צהבהב.
אחרי ניתוח קטרקט אנשים נחשפים ליותר אור כחול וכתוצאה מכך תפקוד המוח משתפר.
איך התבצע המחקר?
החוקרים עקבו אחרי משתתפים שאובחנו עם קטרקט או גלאוקומה אך לא סבלו מדמנציה בזמן שהתנדבו למחקר.
משתתפים אלה לא עברו ניתוח קטרקט לפני זמן ההרשמה.
המשתתפים במחקר ארוך הטווח מוערכים מדי שנתיים לגבי יכולותיהם הקוגנטיביות על בסיס סקר שבו הם מקבלים ציון בין 0 ל-100.
משתתפים עם ציון נמוך מ-85 עוברים בדיקות נוירולוגיות נוספות.
במהלך מעקב ממוצע של קרוב ל-8 שנים לאדם, אחר 3,038 נבדקים, 853 מהם פיתחו דמנציה ו-709 מתוכם פיתחו דמנציה מסוג אלצהיימר
כמחצית מהנבדקים עברו ניתוח קטרקט.
ניתוח הסיכונים להתפתחות דמנציה הראה שלנבדקים שעברו ניתוח קטרקט באחת מהעיניים,
היה סיכוי נמוך בכ-30% להתפתחות כל צורה של דמנציה, לפחות 10 שנים לאחר הניתוח.
ניתוח הסיכונים הותאם לרשימה נרחבת של גורמים נוספים הקשורים לבריאות ועשויים להטות את התוצאות.
החוקרים לא כללו ניתוחי עיניים שנערכו בשנתיים שקדמו לאבחון הדמנציה, כדי לשלול את האפשרות שאנשים עם ירידה קוגניטיבית לפני אבחון הדמנציה
היו מודעים פחות לבעיות ראייה ולפיכך סביר שלא עברו ניתוח קטרקט.
גם לאחר סינון קבוצה זו החוקרים הפחתת הסיכון לדמנציה עמדה בעינה.
כביקורת נוספת, המשתתפים הוערכו גם לגבי קשר אפשרי בין ניתוחי עיניים לגלאוקומה ודמנציה. במקרה זה לא נמצא קשר מובהק.
לסיכום,
מחקר זה הוא חלק ממעקב רחב היקף על הזדקנות והגורמים לדמנציה.
הוא מעיד על הקשר בין ראייה משופרת לתפקוד תקין של המוח.
במבט מקיף יותר, מחקר זה עוזר לחשוף כיצד שינויים הקשורים לגיל בתפיסה החושית יכולים להעלות את הסיכון לדמנציה.
המחקר יכול להוביל לפיתוח כלי אבחון חדשים לדמנציה בכלל ולאלצהיימר בפרט המשתמשים בהדמיה לא פולשנית של איברי העין..