03-6540400
או השאירו פרטים וניצור עמכם קשר
מהי גלאוקומה (ברקית)
אודות ד"ר קפלן-מסאס - כתבה בטלוויזיה
בדף זה תמצאו תשובות לשאלות הבאות:
גילוי מוקדם של גלאוקומה באמצעות סריקה ממוחשב של העין
מהי גלאוקומה?
כיצד גורמת הגלאוקומה לפגיעה בראיה?
חשיבות הטיפול התרופתי בגלאוקומה
טיפול בלייזר
גילוי מוקדם של גלאוקומה באמצעות סריקה ממוחשב של העין
הטיפול הטוב ביותר בגלאוקומה הוא גילוי מוקדם המאפשר לאבחן ולעצור את הגלאוקומה לפני שנוצר נזק קבוע. על מנת לזהות סימנים מוקדמים למחלת הגלאוקומה מומלץ לעבור בדיקת עיניים ובמידת הצורך להשלימה באמצעות סריקה ממוחשבת של הרשתית. סריקה זו מאפשרת לאבחן שינויים קלים ביותר בהתפתחות הגלאוקומה ולהתחיל בטיפול מתאים על מנת למנוע נזק נוסף של הגלאוקומה.
הרשתית הינה החלק הפנימי ביותר של העין. היא מורכבת ממספר שכבות ומתפקדת כ"פילם" של מצלמה. העדשה של העין ממקדת דמויות ע"ג הרשתית, בדיוק כמו שעדשה של מצלמה ממקדת דמויות ע"ג ה"פילם". התמונות המתקבלות על הרשתית מועברות למוח ע"י עצב הראיה וכך אנו רואים.
לשם ביצוע סריקה מתקדמת ביותר של הרשתית, משתמשים במכשיר חדשני ללא קרינה, הסורק את הרשתית ואת עצב הראיה ומפיק תמונה דו ממדית או תלת ממדית של הרשתית. ישנם כמה סוגי מכשירים המבצעים סריקה זו והנפוץ ביניהם הוא מכשיר ה-Optical Coherence Tomography) OCT). מכשיר זה פועל באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ביותר המאפשרת לבצע את הבדיקה ללא מגע בקרנית, ובכך נמנעת אי נוחות מהנבדק.
הסריקה נמשכת דקות ספורות בלבד, היא בטוחה לחלוטין ואינה גורמת כל נזק לעין. היתרון העיקרי של סריקה ממוחשבת הוא בכך שהיא מספקת מפה המפרטת בדיוק רב את מקום הנזק באזורים השונים של השכבה העצבית בעין ואת מידת חומרתם.
כך יכול הרופא להעריך בצורה הטובה ביותר את מצב המבנים של העין ולזהות בעיות, תהליכים ושינויים בשלב מוקדם מאוד, טרם הגעתם למצב מתקדם.
התמונה המתקבלת מהרשתית באמצעות מכשיר ה- OCT היא חתך ישיר ואופקי של הרשתית המדגים את כל שכבותיה.
הדמיה ישירה אופקית נקראת כך מכיוון שהיא מאפשרת לרופא להתבונן בצורה ישירה הן על חתך של הרשתית המדגים את כל שכבותיה והן על עצב הראייה ולמדוד באופן מדויק את מאפייניהם.
הסריקה הממוחשבת מאפשרת לבצע שלוש בדיקות לגלאוקומה:
1. בדיקת Retinal Nerve Fiber Layer) RNFL)
בדיקה המגלה את עובי השכבה הנושאת את סיבי העצב לראש עצב הראייה.
כאשר קיימת גלאוקומה, עובי שכבה זו יורד בהדרגה.
2. בדיקת עובי מקולרי
בדיקה המגלה את מצב ועובי המקולה – החלק של הרשתית המאפשר ראייה מרכזית. מצב בו המקולה הופכת דקה יותר יכול להוות סימן להתקדמות של מחלת הגלאוקומה.
3. בדיקת ראש עצב הראייה
בדיקה המציגה את מבנה ראש עצב הראייה בכניסתו לרשתית.
בגלאוקומה ה"קיעור" של העצב גדל.
הסורק הממוחשב הוא היחיד המספק תמונות אלו ובכך הוא מהווה את האמצעי האולטימטיבי להדמיה מדויקת ולטיפול נאות בגלאוקומה.
סריקה ממוחשבת מציעה את היתרון האולטימטיבי לחולי גלאוקומה שכן גילוי מוקדם הוא הטיפול הטוב ביותר למחלה. גילוי מוקדם מאפשר לרופא לטפל בטרם נוצר נזק קבוע. סריקה באמצעות OCT נותנת לרופא מידע מדויק ואיכותי על העין, דבר שאינו מתאפשר בטכנולוגיה אחרת.
לסיכום: אם יש לך גלאוקומה או אתה עומד לפתח גלאוקומה, סריקה ממוחשבת במכשיר ה- OCT מאפשרת לרופא שלך לעקוב בקפידה אחר שינויים קלים ולהגיב בהתאם.
מהי גלאוקומה?
המילה Glaucoma נגזרה מהמילה היוונית Glaukós אשר משמעותה עכור. אמנם היפוקרטס היווני ייחס את העכירות באישון למחלה אחרת, המוגדרת כיום ברפואה המודרנית כקטרקט (ירוד), אולם השם השתרש ונשאר.
המושג גלאוקומה מתייחס לקבוצת מחלות עיניים. המשותף למחלות אלה הוא ניוון הדרגתי ותמותה של תאי עצב הראיה שגורמים בשלב מתקדם לצמצום שדה הראיה. נזקים אלו אינם ניתנים לשיקום והטיפול במחלה נועד לשימור המצב הקיים ולמניעת הידרדרות נוספת (Progressive irreversible).
מקובל להגדיר כיום את הגלאוקומה כ "פגיעה נוירולוגית רגישה ללחץ " של עצב הראיה.
מחלת הגלאוקומה נקראת לעיתים "הגנב המסתנן" (הגנב השקט) של הראייה, משום שלא מופיעים סימפטומים מקדימים עד לשלב בו הראייה כבר פגועה. לכן יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה בשלביה הראשונים. הדרך הטובה ביותר למניעת עיוורון כתוצאה מגלאוקומה הינה מודעות לגורמי הסיכון ועריכת בדיקות ללחץ תוך-עיני ולעצב הראייה.
המחשבה הרווחת היא ששכיחות מחלת הגלאוקומה באוכלוסיה היא כ 3%, אך בקבוצות הסיכון השכיחות גבוהה יותר.
מחלת הגלאוקומה פוגעת על פי רוב בשתי העיניים ובדרך כלל עין אחת נפגעת לפני רעותה.
כאמור, לרוב לא מופיעים סימפטומים בשלב הראשון של המחלה, אולם ככל שהמחלה מתפתחת, החולה בגלאוקומה ירגיש בירידה בראייה באופנים הבאים:
ראייה מעורפלת.
כשל בראייה הפריפריאלית (הצדדית).
קושי להתמקד בראייה על חפצים.
נוכחות הילות מסביב לתאורה.
גלאוקומה הינה מצב כרוני (מתמשך) המצריך בקרה וטיפול למשך כל החיים. חשוב שהחולים בגלאוקומה ירכיבו יחד עם רופא העיניים שלהם את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר עבורם.
גורמי סיכון
לחץ תוך-עיני גבוה הוא גורם סיכון משמעותי ביותר ומאפיין חלק ניכר מהחולים במחלה זו.
גורמי סיכון חשובים נוספים הם:
גיל - למעלה מ- 40 שנה.
יתר לחץ דם.
סכרת.
ניתוחי עיניים.
היסטוריה של פציעה בעין.
מוצא אפרו-אמריקאי.
קוצר ראיה.
היסטוריה של גלאוקומה בקרב קרובי משפחה כיוון שהמחלה נוטה להיות תורשתית.
רופא העיניים עשוי לומר לך כי אתה "חשוד לגלאוקומה" אם אתה בקבוצת הסיכון.
העלייה בלחץ התוך-עיני נקראת לעיתים יתר לחץ תוך-עיני. יתר לחץ תוך-עיני אינו מעיד בהכרח על מחלת הגלאוקומה, אולם, הוא מגביר את הסיכון לחלות במחלה ומעלה את הצורך לערוך בדיקות בתדירות גבוהה. לעיתים, רופא העיניים ימליץ על תרופות להורדת הלחץ התוך-עיני כדי למנוע התפתחות נזק גלאוקומטותי בהמשך.
כיצד נוצר לחץ תוך עיני גבוה?
להבנה טובה יותר של המחלה יש להכיר מעט את האנטומיה של העין:
גלגל העין הינו כדור כמעט סימטרי, למעט קמירותה של הקרנית. העין נחלקת לשני מקטעים - האחורי והקדמי, כאשר המקטע הקדמי נחלק לשתי לשכות, המופרדות ביניהן על ידי הקשתית (Iris). בלשכה האחורית נוצר נוזל (Aqueous Humor) החיוני לתפקוד העין. נוזל זה אחראי על הזנת העין ופינוי פסולת ממנה. תפקיד נוסף של הנוזל התוך עיני הוא יצירת לחץ פנימי הנקרא "לחץ תוך עיני" (Intraocular pressure - IOP) השומר על המבנה הכדורי של העין.
רמת הלחץ התוך-עיני תלויה ביחס בין קצב ייצור נוזל ה – Aqueous Humor לבין קצב ניקוזו.
קיימים הבדלים בין-אישיים באשר לרמת הלחץ התוך-עיני. הלחץ התוך-עיני הנורמלי שמקובל על מרבית רופאי העיניים נמצא בטווח של mm Hg 22 -10.
כיצד גורמת הגלאוקומה לפגיעה בראיה?
עצב הראייה הינו צרור של למעלה ממיליון סיבי עצב. הוא קושר את הרישתית - שכבת הרקמות הרגישות לאור בחלק האחורי של העין עם המוח (ראה דיאגרמה). לצורך ראיה תקינה דרוש עצב ראייה בריא.
לחץ עיני גבוה עלול לגרום ללחץ מכני על עצב הראיה ומכאן לתמותת תאי עצב.
לחץ תוך-עיני אינו הגורם היחיד להתפרצות גלאוקומה. ישנם חולי גלאוקומה בעלי לחץ תוך-עיני נורמלי תקין (Normal Tension Glaucoma). חולים אלה סובלים כפי הנראה גם מהפרעות אחרות בתפקוד עצב הראיה כגון: בקרה לא תקינה על זרימת הדם לעצב הראיה ומכאן לאספקה לקויה של חמצן וחומרי הזנה לתאי העצב
(Ischemia) חוסר בחומרים חיוניים אלה הוא הגורם לניוון ולתמותת התאים (Apoptosis).
התפתחות גלאוקומה תלויה במידה רבה ביכולת עצב הראיה לסבול את דרגת הלחץ הקיים בעין.
לסיכום
גלאוקומה עלולה לגרום לפגיעה בלתי ניתנת לשיקום בראיה.
טיפול במחלה עוצר או מאט את התפתחות הנזק ונועד לשימור המצב הקיים בלבד (Progressive irreversible).
גלאוקומה הינה מצב כרוני (מתמשך) המצריך בקרה וטיפול למשך כל החיים.
רוב האנשים שמפתחים גלאוקומה פתוחת-זווית אינם מבחינים בסימפטומים מקדימים עד שהראייה הופכת ללקויה.
אבחון מוקדם על ידי בדיקה שגרתית אצל רופא עיניים והוא חשוב ביותר, במיוחד לאנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון.
חולים בגלאוקומה צריכים לעבור בדיקות עיניים באופן סדיר ולעיתים להמשיך ולקבל טיפולים במשך כל חייהם. הדבר עשוי להיראות כמעמסה אך הוא מונע עיוורון!
הטיפול בגלאוקומה מתמקד בהורדת הלחץ התוך-עיני (IOP) עד ל"לחץ המטרה" – לחץ בו רופא העיניים חושב שלא סביר שתגרם פגיעה נוספת לעצב הראייה.
ניתן להוריד את הלחץ התוך-עיני בעזרת טיפות עיניים, טיפול בלייזר או ניתוח. דרך הטיפול המתאימה ביותר לחולה תלויה בסוג הגלאוקומה שלו ובדרגת חומרתה, בהיסטוריה הרפואית שלו ובסגנון חייו.
חשוב ביותר להקפיד על נטילת התרופות באופן קבוע ובשעות קבועות במשך כל החיים על מנת להשיג יעילות טיפול מירבית.
מהם סוגי הגלאוקומה?
קיימת חלוקה מסורתית לשני סוגים: גלאוקומה פתוחת-זווית וגלאוקומה סגורת-זווית.
האבחנה בין שני סוגי הגלאוקומה הללו חיונית, מכיוון שדרך הטיפול בכל אחד מהם שונה.
גלאוקומה סגורת-זווית מטופלת על פי רוב בטיפול כירורגי, בעוד שגלאוקומה פתוחת-זווית מטופלת לרוב על ידי תרופות להורדת הלחץ התוך-עיני.
מהי גלאוקומה פתוחת-זווית?
זהו הסוג השכיח ביותר של גלאוקומה. בגלאוקומה פתוחת-זווית קיים חוסר איזון בין ייצור הנוזל התוך עיני לבין ניקוזו. ישנה חסימה במעבר הנוזל התוך-עיני דרך אזור הסינון בעין (Trabeculum) ולכן נוצרת עליה בלחץ התוך-עיני שעלולה לפגוע בעצב הראייה עד לכדי עיוורון.
רוב האנשים אשר מפתחים גלאוקומה פתוחת-זווית אינם מבחינים בסימפטומים מקדימים עד שהראייה הופכת ללקויה.
מהי גלאוקומה סגורת-זווית?
בגלאוקומה סגורת-זווית יש חסימה במעבר הנוזל התוך-עיני בין הלשכה האחורית לקדמית. תעלות הניקוז הרגילות חסומות. מצב זה עשוי להיות כרוני (מתפתח באיטיות או מתמשך באופן מתמיד) או חריף ופתאומי.
בגלאוקומה סגורת-זווית חריפה מתרחשת עליה פתאומית בלחץ התוך-עיני (IOP) בשל הסגירה הפתאומית של תעלת הניקוז והעליה בכמות הנוזלים בתוך העין.
התקף חריף של גלאוקומה סגורת-זווית נחשב למצב חירום מכיוון שעצב הראייה עלול להנזק באורח קשה תוך שעות ספורות. סימפטומים המתאימים לסוג זה של גלאוקומה כוללים הופעת הילות בהתבוננות על מקור אור, כאבים בתוך העין, בחילות והקאות.
גלאוקומה סגורת-זווית כרונית, כמו הגלאוקומה פתוחת-הזווית, עשויה לגרום לנזק בראייה ללא הופעת סימפטומים מקדימים.
מחלת הגלאוקומה סגורת-הזווית נדירה, אולם, אנשים ממוצא אסיאתי או אסקימואי נמצאים בסיכון גבוה לחלות בה. כמו כן, נראה שהמחלה שכיחה יותר בקרב נשים מבוגרות מאשר בקרב אוכלוסיות אחרות.
כיצד ניתן לזהות גלאוקומה?
על מנת לזהות הימצאות של מחלת הגלאוקומה רופא העיניים יבצע את הבדיקות הבאות:
בדיקת חדות ראיה – על ידי בדיקת יכולת זיהוי מספרים וצורות בגדלים שונים המופיעים
על לוח בדיקה במרחק קבוע.
בדיקת שדה ראיה – בדיקה זו מודדת את הראיה הפריפרית (הצדדית), שהיא הראשונה שנפגעת בגלאוקומה. יש לבצע את הבדיקה כל ארבעה עד שנים-עשר חודשים.
טונומטריה – זוהי בדיקה סטנדרטית הבודקת את הלחץ התוך-עיני. ישנם סוגים שונים של בדיקת טונומטריה. סוג אחד משתמש באור סגול כדי למדוד לחץ. סוג אחר נקרא "משב אוויר", בו מודדים את התנגדות העין למשב אוויר.
הרחבת אישון – בדיקה זו מאפשרת לרופא העיניים תצפית טובה יותר על סימני נזק בעצב הראייה. לשם ביצוע הבדיקה, על רופא העיניים להזליף טיפות לעיניים לשם הרחבת האישונים. יש להמתין כ 20 דקות לאחר הזלפת הטיפות כדי שהאישונים יתרחבו. לאחר הבדיקה, יתכן שחדות הראיה תיוותר מעורפלת למספר שעות.
אמצעי הדמייה כגון OCT מאפשרים להבחין בנזק לעצב הראייה ולרשתית כתוצאה
מגלאוקומה בשלב מוקדם יותר. בנוסף, אמצעי ההדמייה מאפשרים קבלת נתונים כמותיים (לא תלויים בשיתוף פעולה ואובייקטיבים) שחשובים מאוד לצורך מעקב אחר המחלה.
בשנים האחרונות פותחו מכשירים חדישים שמצלמים את עצב הראייה והרשתית ומשפרים את יכולת האבחון המוקדם. בשירות הגלאוקומה אנו משתמשים לדוגמא במכשיר ה OCT שמצלם בעזרת קרן לייזר את הרשתית ליד עצב הראייה ונותן הערכה של כמות סיבי העצב הקיימים. על-ידי השוואה של כמות זו לכמות בעיניים בריאות ניתן לדעת האם קיימת התחלה של גלאוקומה. בנוסף, על-ידי מעקב לאורך זמן עם צילומי OCT חוזרים ניתן לראות אם יש שינוי – ירידה בכמות סיבי העצב – דבר המעיד על תהליך של מחלת הגלאוקומה וצורך בטיפול.
אמצעי נוסף העומד לרשותנו הוא מצלמה המצלמת את עצב הראיה באופן תלת-מימדי. באמצעות משקפיים מיוחדים ניתן לראות את התמונה בהגדלה גדולה מאד ובתלת-מימד. אנחנו משלבים במעקב אחר חולי גלאוקומה או אנשים החשודים כחולי גלאוקומה צילומים אלה. כשמומחה גלאוקומה משווה תמונה עדכנית לתמונה שצולמה בעבר, ניתן לגלות שינוי בעצב הראיה בשלב יותר מוקדם ממה שניתן בבדיקת העיניים הרגילה.
טיפול תרופתי בגלאוקומה
אין אפשרות לרפא גלאוקומה, אולם ניתן לשלוט במחלה. גם כאשר הטיפול יעיל, על חולים בגלאוקומה לעבור בדיקות עיניים באופן סדיר, ולעיתים אף להמשיך ולבצע טיפולים למשך כל חייהם. הדבר עשוי להיראות כמעמסה, אולם הוא מונע עוורון.
הטיפול בגלאוקומה מתמקד בהורדת הלחץ התוך-עיני (IOP) עד לרמה בה רופא העיניים חושב שלא סביר שתגרם פגיעה נוספת לעצב הראייה. רמה זו נקראת "לחץ מטרה". לחץ המטרה שונה מאדם לאדם, ועשוי להשתנות במהלך חייו של כל אדם.
ניתן להוריד את הלחץ התוך-עיני בעזרת טיפות עיניים, טיפול בלייזר או ניתוח. דרך הטיפול המתאימה ביותר לחולה תלויה בסוג הגלאוקומה שלו ובדרגת חומרתה, בהיסטוריה הרפואית של החולה ובסגנון חייו.
במקרה של גלאוקומה פתוחת-זווית (בסוגים השכיחים), רופא העיניים עשוי לתת תרופות להפחתת הלחץ התוך-עיני (IOP) הטיפול יכול להינתן בטיפות, בכדורים או בטיפול משולב. את התרופות יש לעיתים לקחת מספר פעמים ביום על מנת שיהיו יעילות.
תרופות רבות מטפלות הן בגלאוקומה פתוחת-זווית והן בסגורת-זווית.
חשיבות הטיפול התרופתי בגלאוקומה
רופא העיניים שלך איבחן שאתה סובל מגלאוקומה עם זווית פתוחה, וקיבלת טיפול בתרופה מסויימת או במספר תרופות.
הטיפול התרופתי בגלאוקומה נעשה ע"י הזלפה סדירה של טיפות בתדירות של פעם אחת או כמה פעמים ביום. מטרת הטיפות היא להוריד את הלחץ הקיים בעין שלך.
ייתכן ותחוש כי הזלפת הטיפות מהווה מטרד עבורך, ויתכן שלא תחוש בשיפור מידי עם תחילת הטיפול. למרות זאת חשוב להמשיך בטיפול ולהקפיד על הזלפת הטיפות באופן רציף וסדיר.
לידיעתך, גלאוקומה הינה מחלה חמורה המתקדמת באופן הדרגתי. ללא טיפול ומעקב עלולה המחלה לגרום לאובדן ראייה באופן בלתי הפיך!
גלאוקומה - מחלה מתקדמת
בעולם המערבי נחשבת הגלאוקומה לאחד הגורמים העיקריים לעיוורון, לצד סיבוכים של סוכרת ומחלת ניוון הרשתית המופיעה עם הגיל.
בגלאוקומה נוצר הרס של תאים הנמצאים בעצב הראייה. אם נדמה את העין למצלמה, הרי שעצב הראייה משמש כ"כבל" המחבר את המצלמה למחשב. תפקידו של עצב הראייה הוא לחבר בין העין למוח.
רופא העיניים בודק את קרקעית העין ואת מראה עצב הראייה. בבדיקה ניתן לאבחן גלאוקומה ע"י שינויים אופייניים בראש עצב הראייה (נוצר קיעור ואובדן רקמה בראש עצב הראייה).
מבחינה תפקודית שינוי זה יתבטא בצמצום שדה הראייה.
"מעקב גלאוקומה" כולל בדיקת רופא עיניים, בדיקת שדה ראייה וצילום של עצב הראייה (OCT) באופן סדיר.
גלאוקומה - הגנב השקט של הראייה
בדרך כלל מחלת הגלאוקומה אינה גורמת לכאבים, לאי נוחות, או לאדמומיות והפגיעה בראייה אינה מורגשת במשך שנים רבות.
הפגיעה בראייה מתחילה בפריפריה של שדה הראייה, בתחום שמסביב למרכז שדה הראייה, ומרכז שדה הראייה נשאר ברור למשך תקופה ארוכה. הדבר גורם לראייה טובולרית (צינורית). התהליך מתרחש בצורה איטית והדרגתית ולכן קשה לזהות את הופעת הגלאוקומה ואת השינוי שחל בשדה הראייה.
למרות שהחולה אינו חש בהתקדמות המחלה, מחקרים מראים שחולים הסובלים מגלאוקומה חשופים לנפילות ותאונות כתוצאה מצמצום בשדה הראייה הפריפרי.
כיום אין לרפואה המודרנית יכולת להחזיר את הגלגל אחורה ול"תקן" את הפגיעה בעצב הראייה.
טיפולים המשמרים את הראייה
הטיפול בגלאוקומה מוריד את הלחץ התוך עיני, דבר שהוכח כחיוני ויעיל בשמירה על עצב הראייה.
במחלת הגלאוקומה קיים לחץ תוך עיני מוגבר, הגורם לאובדן ראייה הדרגתי. טיפול נגד גלאוקומה באמצעות טיפות, מוריד את הלחץ התוך עיני לרמה שבה המחלה אינה מתקדמת עוד.
רמת לחץ זאת, נקראת "לחץ מטרה" והוא מוגדר ע"י רופא הגלאוקומה שלך בהתאם ללחץ התוך עיני אשר נמדד בתחילת המחלה ומידת הפגיעה בשדה הראייה ובעצב הראייה.
קיימים סוגים רבים של טיפות להורדת לחץ תוך עיני. רופא העיניים שלך יתאים את הטיפול הטוב ביותר עבורך, בהתאם ליעילות ולסבילות. (ישנם מקרים בהם הטיפול הראשוני אינו הטוב ביותר ולכן משנים את הטיפול).
עם תחילת הטיפול מתחיל גם תהליך המעקב. במקרים מסוימים מגלה הרופא כי יעילות הטיפות הולכת וקטנה והמחלה ממשיכה להתקדם. במקרים אלו ייתכן ויהיה צורך בהוספת טיפות אחרות או במעבר לתכשירים המשלבים כמה סוגים של טיפות.
בנוסף לטיפול בטיפות, ניתן לטפל בגלאוקומה גם בלייזר או בניתוח. לכל שיטה טיפולית יש יתרונות וחסרונות והרופא ימליץ על השיטה המיטבית ביותר בהתאם למצב החולה, חומרת המחלה וקצב התקדמותה.
טיפול תרופתי יום יומי
גלאוקומה אינה מחלה זמנית או חולפת כמו דלקת או כאב. זו מחלה כרונית שדורשת טיפול ומעקב לכל החיים (כמו סוכרת או יתר לחץ דם).
באם מפסיקים את הטיפול התרופתי, הלחץ התוך-עיני יעלה במהירות ויגרום לפגיעה בעצב הראייה.
למרות שהזלפת טיפות יכולה לגרום לאדמומיות זמנית או לאי נוחות בעין, תופעות אלו זניחות לחלוטין בהשוואה לנזק שיכול להיגרם לעין במידה ולא מטפלים בה. הנזק לעין יכול להוביל עד כדי סכנה ממשית לאובדן הראייה.
במידה ואי הנוחות או האדמומיות אינם חולפים, מומלץ להתייעץ שוב עם רופא העיניים על מנת לשקול טיפול אחר, נסבל יותר ופחות מציק.
חשוב ביותר להקפיד להזליף את הטיפות באופן סדיר ובשעות קבועות על פי הוראת הרופא המטפל. הטיפות יעילות לפרקי זמן קצובים ואי הקפדה על נטילתן בשעות קבועות עלול לגרום לתנודות בלחץ התוך עיני, דבר הידוע כאחד הגורמים דווקא להתקדמות המחלה.
סבילות, היענות ותופעות לוואי
לכל תרופה, כולל טיפות עיניים, יש תופעות לוואי. בקרב חולי גלאוקומה הנוטלים תרופות עשויות להופיע תופעות הלוואי הבאות:
אדמומיות או עקצוצים בעיניים.
ראייה מטושטשת.
כאבי ראש.
שינוי בקצב פעימות הלב או הנשימה.
שינוי בחשק המיני.
שינוי במצבי רוח.
דקירות בקצות אצבעות הידיים והרגליים.
רצון לנמנם.
איבוד תיאבון.
שינוי בצבע האישון (לבעלי עיניים בהירות אשר לוקחים תרופת מקבוצת ה -Prostaglandin Analogs)
רוב תופעות הלוואי אינן קשות וחולפות בדרך כלל לאחר מספר ימים או שבועות. לא כל חולה הנוטל תרופות לגלאוקומה יחווה תופעות לוואי.
חשוב ביותר להקפיד על נטילת התרופות באופן קבוע ובשעות קבועות במשך כל החיים על מנת להשיג יעילות טיפול מירבית.
יש להקפיד על הפסקה של 5 דקות בין טיפה לטיפה. כמו כן, יש לעצום את העיניים וללחוץ על זווית העין שליד האף, לאחר נטילת הטיפה. פעולות אלה משפרות את ספיגת התרופות לעין ולכן מגבירות את יעילותן.
ישנן מספר שאלות שעל החולה בגלאוקומה לשאול את רופא העיניים המטפל שלו לגבי התרופה שקיבל:
שם התרופה.
כיצד יש ליטול אותה - ראה כיצד יש לקחת טיפות עיניים, עם או בלי אוכל.
באיזו תדירות יש ליטול את התרופה.
כיצד לאחסן אותה (לדוגמא: במקרר, במקום חשוך וכד').
האם ניתן ליטול אותה ביחד עם תרופות אחרות שנוטל החולה (יש לוודא שכל מגוון
הרופאים המטפלים מודעים לכל סוגי התרופות שהחולה נוטל, כולל תרופות שאינן צריכות
מרשם רופא).
אילו תופעות לוואי עשויות להופיע לאחר נטילת התרופה.
מה לעשות במקרה שמופיעות תופעות לוואי.
מה עושים במקרה בו לא נוטלים את הטיפות פעם אחת.
טיפול בלייזר או בכירורגיה
עבור אנשים מסויימים, ניתוח הינו הפתרון הטוב ביותר לטיפול בגלאוקומה. רופא העיניים עשוי להמליץ על ניתוח כטיפול ראשון, או לאחר שהחולה כבר טופל בתרופות להורדת לחץ תוך-עיני.
ישנם מספר ניתוחים לטיפול בגלאוקומה. סוג הניתוח המתאים ביותר לחולה יקבע על פי סוג המחלה ודרגת חומרתה, בעיות עיניים אחרות ומצב בריאותי כללי.
טיפול גלאוקומה עשוי להתבצע בעזרת לייזר (קרן אור מרוכזת) או בעזרת כירורגיה קונבנציונאלית.
Argon Laser Trabeculoplasty/SLT
טרבקולופלסטי בלייזר נועדה לטיפול בגלאוקמה פתוחת זווית. הטיפול גורם להפחתת הלחץ התוך-עיני על ידי אפליקציה של קרן לייזר בזווית העין על הרקמה האחראית על ניקוז הנוזל מהעין. הלייזר לא מרפא את הגלאוקומה, אך עוזר לעצור את התקדמותה על ידי הורדת הלחץ התוך-עיני.
ניתן להמליץ על טיפול בלייזר כקו ראשון, כלומר מיד לאחר האבחנה ולפני הטיפול התרופתי. לרוב יציע הרופא טיפול בלייזר במידה שהטיפול התרופתי לא הצליח להוריד את הלחץ התוך-עיני, או אצל מטופלים שמתקשים בהזלפת טיפות לתוך העין. הצלחת הטיפול בלייזר נמדדת על פי ירידת הלחץ התוך-עיני, המאפשרת גמילה מטיפול תרופתי יומיומי.
מחקרים רבים בספרות המקצועית מתעדים אחוזי הצלחה הנעים בין 90%-70%.
הטיפול אינו מצריך אשפוז, מתבצע בהרדמה מקומית על ידי טיפות בלבד, וניתן לחזור לתפקוד רגיל מיד לאחריו. (אפילו אין צורך בחבישה).
מה קורה ביום הטיפול בלייזר טרבקולופלסטי?
ביום הטיפול בלייזר
הרופא יבדוק את הפציינט, יזליף לו טיפות הרדמה וטיפות לכיווץ האישון כהכנה לטיפול, והפציינט יחכה כחצי שעה.
הטיפול מתבצע במכשיר לייזר הדומה למכונת סדק שבה נבדק בדרך כלל המטופל. משך הטיפול דקות ספורות בלבד. הטיפול בלייזר אינו כרוך בכאב. המטופל ירגיש את הנגיעה של קרן האור כעקצוץ קל. לאחר הטיפול ייבדק שוב המטופל על ידי הרופא.
מה קורה לאחר הטיפול בלייזר טרבקולופלסטי?
לאחר הטיפול בלייזר
המטופל יתבקש להזליף טיפות אנטי-דלקתיות במשך כמה ימים לאחר הטיפול בלייזר, נוסף על הטיפות שהוא מזליף בדרך כלל.
האם טיפול בלייזר טרבקולופלסטי הוא הכרחי?
יש שלוש דרכים להורדת הלחץ התוך-עיני בגלאוקומה: טיפול תרופתי, טיפול בלייזר, וניתוח כירורגי.
סוג הטיפול ייקבע בשיחה בין הרופא למטופל. הפרמטרים העיקריים לבחירת הטיפול האופטימלי לכל מטופל ומטופל הם: הלחץ התוך-עיני, מידת הנזק שנגרם מהגלאוקומה, גיל המטופל ואורח חייו.
לדוגמה, מטופלים המנהלים אורח חיים פעיל יעדיפו אולי שלא להיות תלויים בטיפול תרופתי המצריך הזלפה כמה פעמים ביום. להם ניתן להמליץ על טיפול בלייזר בשלב מוקדם של המחלה. לעומת זאת, לאחר טיפול תרופתי ממושך, במקרים רבים תפתח העין אדמומית ואלרגיה לטיפות, ואף על פי שהלחץ מאוזן על ידי הטיפול התרופתי אין מנוס אלא להפסיקו ולבצע טיפול בלייזר כדי לאפשר לעין להיגמל מהטיפות ולאדמומית ולגירוי להיעלם.
לסיכום, הטיפול בלייזר טרבקולופלסטי אינו הכרחי, אך הוא חלופה טובה לטיפול תרופתי, וישנם אנשים שעבורם הוא האפשרות הטובה ביותר.
Laser Iridotomy
באירידוטומיה בלייזר יוצרים פתח זעיר בקשתית העין. מטרת הפתח היא לאפשר את זרימת הנוזל התוך-עיני מאחורי הקשתית אל זווית העין - אל מערכת הניקוז של הנוזל/אזור סינון הנוזלים?
המצבים הבריאותיים המחייבים טיפול באירידוטומיה הם:
עין בעלת זווית צרה, כלומר בסיכון של התקף גלאוקומה סגורת-זווית.
אם באחת מהעיניים היה התקף של גלאוקומה סגורת-זווית, הכרחי לבצע אירידוטומיה בעין השנייה.
מומלץ לבצע את הטיפול בכל עין בנפרד, במרווח זמן שנקבע על ידי הרופא.
הטיפול אינו מצריך אשפוז, מתבצע בהרדמה מקומית על ידי טיפות בלבד, וניתן לחזור לתפקוד רגיל מיד לאחריו. (אפילו אין צורך בחבישה).
ביום הטיפול בלייזר
הרופא יבדוק את הפציינט, יזליף לו טיפות הרדמה וטיפות לכיווץ האישון כהכנה לטיפול, והפציינט יחכה כחצי שעה. הטיפול מתבצע במכשיר לייזר הדומה למכונת סדק שבה נבדק בדרך כלל המטופל. משך הטיפול דקות ספורות בלבד. הטיפול בלייזר אינו כרוך בכאב. המטופל ירגיש את הנגיעה של קרן האור כעקצוץ קל. לאחר הטיפול ייבדק שוב המטופל על ידי הרופא.
לאחר הטיפול
המטופל יתבקש להזליף טיפות אנטי-דלקתיות במשך כמה ימים לאחר הטיפול בלייזר, נוסף על הטיפות שהוא מזליף בדרך כלל. הטיפול באירודוטומיה הוא טיפול חד-פעמי, והפתח הזעיר בקשתית נשאר כפי שהוא.
האם הטיפול באירידוטומיה הכרחי?
בהתקף של גלאוקומה סגורת-זווית, טיפול באירידוטומיה הוא הכרחי ודחוף. לעומת זאת, אם אובחנה זווית צרה, הטיפול באירידוטומיה אינו דחוף, אך מומלץ לא לדחותו יתר על המידה משום שמטרתו למנוע התקף של גלאוקומה סגורת-זווית.
הטיפול באירידוטומיה אינו מסוכן, ואילו ההתקף שעלול לקרות אם לא יבוצע הטיפול, גורם נזק בלתי הפיך לעין.
Cyclophotocoagulation קרן לייזר המשמשת לצריבת חלקים נבחרים בתוך אזור יצירת הנוזל התוך-עיני, על מנת להפחית את כמות הנוזל בעין. תהליך זה נועד לטיפול בגלאוקומה קשה. התהליך יכול להתבצע בגישה חוץ-עינית או בשיטה תוך-עינית, שמאפשרת טיפול ממוקד יותר.
זמן ההחלמה לאחר ניתוחי לייזר הוא קצר. מנותחי לייזר עשויים לחוש מעט אי-נוחות, אולם הם חוזרים לנהל אורך חיים תקין ורגיל יום או יומיים לאחר הניתוח.
טיפולים כירורגיים בגלאוקומה
במקרים שבהם הטיפול התרופתי או הטיפול בלייזר לא הועילו, והמחלה מחמירה, אפשר להוריד את הלחץ התוך-עיני בדרך אחרת - על ידי יצירת תעלת ניקוז חדשה בעין, שעוקפת את הסתימה במערכת הניקוז החולה. יוצרים את התעלה החדשה בחלק העליון של לובן העין, מתחת לעפעף העליון, ועל ידי כך מווסתים את הלחץ התוך-עיני בצורה מבוקרת, משום שהנוזל התוך-עיני יזרום מעכשיו לתעלה החדשה.
מטרת התעלה החדשה לניקוז הנוזל התוך-עיני היא להשיג ירידה בלחץ התוך-עיני לערך שבו המחלה לא תוסיף להתקדם.
הניתוח לא מרפא את הגלאוקומה, אך עוזר לעצור את התקדמותה.
מחקרים שונים בספרות המקצועית מתעדים אחוזי הצלחה הנעים בין 90%-80%.
ישנם כמה סוגי ניתוחים שבהם יוצרים מערכת ניקוז חדשה העוקפת את המערכת החולה, והם:
הניתוח הקונבנציונלי הנקרא ניתוח פילטר/ Trabeculectomy (טרבקולקטומי), ניתוחNon-Penetrating Deep Sclerectomy, ניתוח השתלת שסתום זעיר או צינורית לתוך העין. (EX-PRESS, Ahmed)
מהלך הניתוח
הטיפול מתבצע בחדר ניתוח בהרדמה מקומית, לרוב בטיפות בלבד. המנתח משתמש במכשירים עדינים ביותר, והניתוח מתבצע דרך מיקרוסקופ. משך הניתוח כחצי שעה. הניתוח אינו כרוך בכאב.
במקרים מסויימים, ניתוח לייזר אינו עדיף על ניתוח כירורגי כטיפול בגלאוקומה. לעיתים, כאשר איבוד הראייה מתקדם בקצב מהיר, או לחילופין, התרופות וניתוחי הלייזר לא מורידות את הלחץ התוך-עיני בצורה מספקת – ניתוח כירורגי קונבנציונאלי הינו הפיתרון העדיף.
טיפול כירורגי
Trabeculectomyניתוח סינון – ניתוח זה מתבצע לרוב בבתי החולים או במרכזים רפואיים המבצעים ניתוחים. המנתח משתמש במכשירים עדינים ביותר על מנת ליצור תעלה חדשה לניקוז הנוזל התוך-עיני וכך לגרום לירידה בלחץ התוך-עיני.
Shunt procedures במקרים מסויימים, המנתח עשוי למקם צינורית צרה בעין על מנת לאפשר ניקוז חליפי של הנוזל התוך-עיני.
הגיל, מבנה העין, סוג הגלאוקומה ותנאים רפואיים אחרים - כולם מובאים בחשבון בהחלטה לגבי אופן הטיפול בגלאוקומה.
רופא העיניים והחולה יכולים להחליט במשותף על הטיפול המתאים ביותר לחולה.
שאלות ותשובות
האם גלאוקומה היא מחלה הפיכה?
גלאוקומה בזווית- פתוחה, שהיא השכיחה ביותר, גורמת לפגיעה בלתי- הפיכה של עצב ושדה הראייה. מטרת הטיפול לעצור את המחלה אך לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, טרום הפגיעה.
מהו קצב התדרדרות המחלה?
גלאוקומה הינה מחלה כרונית שברוב המקרים מתקדמת בצורה מאוד איטית. ההפרעות הראשוניות בראייה מורגשות רק לאחר כעשר שנים מזמן תחילת המחלה. ברוב המקרים אם גלאוקומה מאובחנת מוקדם ומטופלת היטב, הגלאוקומה מפסיקה להתקדם והראייה מתייצבת.
אם המחלה אינה מאובחנת ומטופלת כרצוי, גלאוקומה יכולה לגרום לעיוורון טוטאלי.
האם ניתן לתקן גלאוקומה באמצעות שימוש במשקפים?
גלאוקומה הינה מחלה של עצב הראייה. לא ניתן לתקן אותה על ידי שימוש במשקפיים.
מטרת המשקפיים לשפר את ההשתקפות של התמונה על הרשתית. המשקפיים מתקנים רפרקציה ולא מחלות של עצב הראייה. כדאי לציין שלפציינטים עם קוצר-ראייה השכיחות של גלאוקומה גבוהה יותר.
האם ניתן להתעוור מגלאוקומה?
גלאוקומה אינה מחלה מאוד שכיחה ולמזלנו הסיכוי להתעוור ממנה נמוך. בשנים האחרונות אבחון מוקדם, שיפור והתפתחות בטיפול בגלאוקומה מאפשרים לעצור את ליקוי הראייה כתוצאה מגלאוקומה.
תזונה ותוספי מזון למניעת גלאוקומה?
לא הוכחה תועלת של תזונה או ויטמינים מסויימים למניעה או האטה של מחלת הגלאוקומה.
תוספי תזונה מסויימים הוכחו כיעילים למניעת מחלות הרשתית כגון הזדקנות מקולרית הקשורה לגיל. ניתן להשתמש בתוספי מזון אלה כדי לשפר את הבריאות הכללית ולהגן על הרשתית מההשפעות המזיקות של האור.
צריכת אלכוהול, קפאין ועישון?
ידוע כי עישון וקפאין מעלים באופן זמני את הלחץ התוך-עיני. צריכה מוגזמת של קפה אינה מומלצת לחולי גלאוקמה אך אין הכרח להימנע לחלוטין.
סוגי אלכוהול שונים, כגון, ויסקי ידועים כמורידים את הלחץ התוך-עיני אך לאלכוהול יש נטייה להורדת לחץ הדם ומכאן להורדת אספקת הדם לעצב הראייה - דבר שאינו מומלץ לחולי גלאוקומה.
האם הסביבה יכולה לשים לב שיש לי גלאוקומה?
במבוגר גלאוקומה כרונית אינה גורמת לשינויים בצורה או בגודל של העין. העיניים נעות באופן רגיל ואין פזילה כתוצאה מגלאוקומה. עם זאת, העין יכולה להיות אדומה בסוגי גלאוקומה שונים, או, משימוש בטיפות לטיפול בגלאוקומה.
בגלאוקומה מתקדמת הליקוי בראייה יכול להפריע לתפקוד היומיומי והסביבה יכולה לשים לב לצמצום שדה הראייה של החולה המתבטא בנהיגה, בירידה במדרגות ובזיהוי אנשים מרחוק.
האם מורגש שינוי בראייה ובראיית צבעים?
גלאוקומה משפיעה בעיקר על שדה הראייה שגורם לראייה מצומצמת בצדדים ולא ממול. הראייה המרכזית שמורה לאורך זמן, למרות פגיעה מתקדמת בגלאוקומה, חדות הראייה יכולה להיות שמורה. עם זאת, אסור להזניח את ההתדרדרות של הגלאוקומה בגלל שהראייה המרכזית שמורה, כיוון שראייה צדדית אחראית על התמצאות במרחב.
ראיית צבעים יכולה להיות שמורה בגלאוקומה. פגיעה בראיית צבעים מביעה לעיתים קרובות קטרקט שיכול להתפתח במקביל לגלאוקומה לאחר גיל 60.
האם צפייה בטלוויזיה או עבודה מול מסך מחשב יכולה להחמיר את מחלת הגלאוקומה?
צפייה בטלוויזיה או עבודה מול מסך מחשב אינם גורמים לגלאוקומה, למרות זאת אדם הסובל מליקוי ראייה יכול לחוש קושי בהתרכזות מול מסך מחשב לאורך שעות רבות או בקריאת כתוביות קטנות. במקרים כאלה מומלץ לחלק את העבודה מול המסך ולהגביל את הצפייה בטלוויזיה כדי לאפשר מנוחה לעיניים.
בנוסף, ידוע שמול מחשב או טלוויזיה תדירות מצמוץ העיניים נעשית נדירה יותר, דבר המחמיר את הסימנים של עין יבשה, כגון, צריבה וגירוד עיניים שיכול להיגרם מטיפול תרופתי בגלאוקומה. למרות זאת, אם אדם מרגיש נוח ולא חש בבעיה – אין הכרח להגביל את הפעילות מול מכשירים אלה.
פעילות ספורטיבית, צלילה וטיפוס הרים?
פעילות ספורטיבית אפשרית ומומלצת לחולי גלאוקומה כיוון שהיא ידועה בהפחתת הלחץ התוך-עיני. אין פעילות ספורטיבית אסורה. עם זאת, מומלץ להימנע מפעילות ספורטיבית בחודש שלאחר הניתוח ובמיוחד שחייה במי-ים או בריכה.
צלילה גורמת לשינויים גדולים בלחץ בתוך הגוף. שינויים אלה משפיעים על הלחץ-התוך עיני לכן יש לבצע איזון לחצים קפדני ומדוקדק.
טיפוס הרים אינו מהווה קונטרה אינדיקציה (התוויית נגד) במקרים של גלאוקומה.
ניתן לנהוג בזהירות במקומות גבוהים במיוחד.
נהיגה עם גלאוקומה?
ברוב המקרים כשמחלת הגלאוקומה מאובחנת ומטופלת בזמן וכרצוי ניתן לנהוג.
במקרים מתקדמים של גלאוקומה, עם צמצום של שדה ראייה מתקדם, הנהיגה הופכת לקשה ומסוכנת. במקרים של קושי בראייה מרכזית (קריאה של שלטים, צמצום ראייה בצדדים, קושיי בירידת מדרגות או בכיוון) מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים לגבי יכולת לנהוג.
יש לזכור שלאחר בדיקת עיניים עם הרחבת אישונים אסור לנהוג במשך מספר שעות.
גלאוקומה וקטרקט?
גלאוקומה וקטרקט הינן מחלות שונות והן יכולות להופיע בו-זמנית אצל אותו אדם, כיוון שהן מחלות של האוכלוסייה הבוגרת.
טיפול בקטרקט הינו ניתוחי בלבד. במקרים רבים ניתן לנתח קטרקט וגלאוקומה בו- זמנית כדי לשפר את הראייה ולאזן את הלחצים בניתוח אחד.
ניתוח גלאוקומה?
כשתרופות וטיפולי לייזר אינם מורידים את הלחץ באופן מספק הרופא יכול להמליץ על ניתוח גלאקומה המכונה טרבקולקטומי.
ניתוח גלאוקומה נקרא ניתוח פילטר או ניתוח טרבקולקטומי . מטרת הניתוח ליצור תעלה חדשה לניקוז הנוזל המיימי התוך-עיני.
הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, דרך מיקרוסקופ.
משך הניתוח: כחצי שעה.
מהלך הניתוח: פתיחת הלחמית ויצירת דיסקציה סקלרלית, פתיחה של מאה מיקרון בזווית העין המאפשרת את הניקוז של הנוזל מתחת לכר-סינון.
הסקלרה נסגרת על ידי תפרים שניתן לפתוח לאחר הניתוח כדי להשיג את הניקוז האופטימלי.
הניתוח מתבצע באשפוז-יום ברוב המקרים. למחרת הניתוח הרופא יבדוק את הלחץ התוך-עיני ובדיקות חוזרות יבוצעו כל שבוע בחודש הראשון שלאחר הניתוח.
והיה ויש צורך התפרים יפתחו ויינתנו זריקות של חומרים המונעים הצטלקות.
אחוזי הצלחה?
רוב המחקרים מתעדים אחוזי הצלחה של 70% - 90% בשנה הראשונה.
במהלך הזמן תהליכי הצטלקות פיסיולוגים יכולים לסגור את תעלת הניקוז . תהליכי הצטלקות אלה דומים לתהליך הסוגר פצע מחבלה. ניתן להאט אותם על ידי הזרקת חומרים המגדילים הצטלקות כגון: MMC וFU5. אם יש צורך, ניתן לחזור על ניתוח פילטר באותה עין.
זמן ההחלמה:
במשך שבועות ספורים מומלץ להימנע מחדירת מים לעין. רוב הפעילות הפיסית יכולה להתבצע כרגיל. מומלץ להמעיט בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית ובסחיבת משקל מוגזם. כאמור, כל מקרה לגופו ויש להתייעץ עם הרופא.
להבדיל מניתוח קטרקט שההחלמה ממנו מהירה יותר, לאחר ניתוח גלאוקומה תיתכן אדמומיות, אי-נוחות ואף ירידה קלה בראייה.
