דום נשימה בשינה וגלאוקומה

דום נשימה בשינה וגלאוקומה הן שתי בעיות כרוניות בעלות השפעה משמעותית על בריאות האדם.

דום נשימה בשינה (OSA) גורם להפסקות נשימה זמניות במהלך השינה, בגלל חסימה בדרכי הנשימה העליונות.
דום נשימה לא מטופל עשוי לגרום לעייפות כרונית, נחירות והתנשפויות ולחץ דם גבוה, ובמקרים חמורים להוביל להתקפי לב ולשבץ מוחי.

גלאוקומה פוגעת בעצב הראייה ועלולה להוביל לאובדן ראייה, משולי עצב הראייה ועד למרכזו.
גלאוקומה לא מטופלת ומאוזנת היא אחת הסיבות המרכזיות לעיוורון.
בגלאוקומה מטפלים בעזרת טיפול תרופתי, טיפולי לייזר או ניתוח.

בשנים האחרונות התבצעו מספר מחקרים שבחנו את הקשר הפוטנציאלי בין דום נשימה בשינה לגלאוקומה.

מחקרים ותוצאות:

ישנם מחקרים שמצאו קשר בין דום נשימה בשינה לגלאוקומה:

בשנת 2000, כתב העת Ophthalmologica פרסם מחקר שהגיע למסקנה שמחלות הקשורות בשינה, כמו תסמונת דום נשימה בשינה, עשויות לייצג גם גורם סיכון לגלאוקומה. מחקר זה מצא שדום נשימה בשינה היה שכיח יותר בקרב חולי גלאוקומה מאשר בקרב אלה ללא גלאוקומה, והגיע למסקנה שיש קשר, אך לא הציע סיבה לכך.

מחקר עדכני יותר שפורסם ב-2012 על ידי כתב העת Clinical & Experimental Ophthalmology הבהיר מעט את הקשר: דום נשימה בשינה  מפר את האיזון הקרדיווסקולרי הרגיל של שינה ומשפיע על זרימת הדם לראש. זרימת דם לקויה יכולה להשפיע ישירות על בריאות עצב הראייה.

עם זאת מחקרים אחרים לא מצאו קשר מובהק בין המחלות:

בשנת 2013 דיווח כתב העת American Journal of Ophthalmology כי לאחר הצלבה עם גורמים נוספים חשובים, לא נמצא קשר מובהק בין דום נשימה בשינה (בין אם מטופל לבין אם לא) לבין התפתחות גלאוקומה של זווית פתוחה או גלאוקומה עם לחץ תוך עיני נורמלי.

קשרים אפשריים בין דום נשימתי בשינה לבין גלאוקומה

הקשר בין דום נשימתי בשינה לבין גלאוקומה אינו ברור לחלוטין, אך מספר מנגנונים אפשריים הוצעו:

• לחץ תוך עיני (IOP): דום נשימתי בשינה גורם לירידה ברמות החמצן בדם, אשר עלול להוביל לעלייה בלחץ התוך עיני. לחץ תוך עיני גבוה הוא גורם סיכון משמעותי לגלאוקומה.
  יחד עם זאת במחקר שפורסם בשנת 2016 , שבו הרכיבו המשתתפים עדשות המזהות תנודות בלחץ התוך עיני, נמצא שהלחץ התוך-עיני יורד משמעותית בעת אפיזודות של דום נשימה, ודווקא הטיפול באמצעות CPAP (מפוח המספק זרם אוויר בלחץ חיובי מתמשך), מעלה את הלחץ התוך עיני.
• פגיעה בזרימת הדם: דום נשימתי בשינה גורם להפסקות זמניות בנשימה, אשר עלולות להשפיע על זרימת הדם לראש ולעין.
  פגיעה זו עלולה להוביל לפגיעה בעצב הראייה.
• דלקת: דום נשימתי בשינה קשור לדלקת כרונית, אשר עלולה להשפיע על העין ולגרום לפגיעה בעצב הראייה.

המלצות

למרות הממצאים המבלבלים, והצורך במחקר נוסף, מומלץ לכל הסובלים מדום נשימתי בשינה להיבדקת לאיתור גלאוקומה.
חשוב להיות מודעים לכל גורמי הסיכון האפשריים לשתי המחלות ולדווח לרופא על כל תסמין חדש.
גם אם אין קשר בין שתי המחלות, מעקב וטיפול יעיל בשתיהן יכול למנוע בעיות רפואיות חמורות.