מהו קטרקט

על מנת להבין את אופן תפקוד העין כמערכת אופטית ניתן לדמות אותה למצלמה. את תפקיד העדשה הטבעית של העין ממלאת עדשת המצלמה, בכך שהיא מאפשרת להתמקד בעצמים קרובים או רחוקים. בנוסף, דרכה עוברת התמונה לחלק האחורי של העין, הרשתית, הממלאת את תפקיד הפילם של המצלמה.
כאשר אדם סובל ממחלת הקטרקט (ירוד) מתפתחת עכירות בעדשה הטבעית, הגורמת להפרעה בראייה ומפחיתה
את היכולת להתמקד על עצמים שונים. אם נדמה זאת למצלמה ניתן לומר כי ישנם אדים על העדשה שלא מאפשרים לנו לבצע פוקוס כדי לראות את התמונה בצורה ברורה.
את הבעיה ניתן לפתור כיום באמצעות ניתוח קטרקט. במהלך הניתוח מחליפים את העדשה הטבעית של העין, שהפכה להיות עכורה, בעדשה מלאכותית תוך עינית שקופה, המאפשרת לחזור ולראות בבהירות. בעבר העדשה המלאכותית המושתלת אפשרה ראייה ללא משקפיים לטווח אחד בלבד (קרוב או רחוק) ולכן לאחר הניתוח המטופלים נזקקו למשקפיים על מנת לראות למרחקים שונים.
אך כיום למטופלים הזקוקים לניתוח קטרקט ישנן אופציות חדשות. בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש פיתוחים חדישים של שתלי עדשות תוך עיניות. אותם שתלים, הנקראים עדשות פרימיום, מאפשרים ברוב המקרים ראיה לכל הטווחים, ללא צורך במשקפיים.

מה שונה בניתוח קטרקט הנעשה עם עדשות פרימיום?
ההליך הניתוחי זהה לניתוח קטרקט שיגרתי מבחינת הטכנולוגיה הדייקנית והמתקדמת בה משתמשים. ניתוח הוצאת ירוד בשיטה העדכנית ביותר נעשה באמצעות שימוש במכשיר הנקרא PHACO. המכשיר מאפשר, באמצעות גלי סונר (Ultrasound), לרסק את גרעין הקטרקט תוך כדי שאיבת החלקיקים מהעין. הניתוח נעשה דרך פתחים קטנים בעין (בקוטר של כשני מ"מ). בשלב האחרון, לאחר הוצאת העדשה הטבעית, משתילים עדשה מלאכותית שקופה, תוך עינית, שהותאמה מבעוד מועד לצרכיו של המטופל.
כאמור, השתלת עדשות פרימיום, לעומת עדשות "רגילות", מאפשרת, במרבית המקרים, ראייה גם לרחוק וגם לקרוב ללא משקפיים, כלומר, עדשות אלה מאפשרות להשיג תוצאות אופטימליות לאחר הניתוח, מבחינת הראייה.

מהן עדשות פירמיום?
עדשות פרימיום הן שתלי עדשה חדישים, בטכנולוגית היי-טק, המאפשרים ראיה מולטי-פוקלית.

כיצד שתלי עדשה מולטי-פוקלית עובדים?
בזמן שאנו מבצעים פעולות יומיומיות, כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה או עבודה מול מסך המחשב, העיניים שלנו משנות את מיקוד הראייה בכל רגע על עצמים הנמצאים במרחקים שונים. היכולת לשנות במהרה את מיקוד הראייה נקראת אקומודציה. ככל שאנו מתבגרים היכולת לעשות אקומודציה פוחתת ולכן אנו הופכים תלויים במשקפיי קריאה או במשקפיים בי-פוקליות.
שתלי עדשות מולטי-פוקליות עוצבו על מנת לאפשר איכות ראייה טובה לקרוב ולמרחוק על ידי שימוש בטכנולוגיה המשפרת את הטווח הדינמי של התמונה המתקבלת. טכנולוגיה דומה מיושמת מזה שנים בשימוש במיקרוסקופים וטלסקופים על מנת לשפר את איכות התמונה. הטכנולוגיה מיועדת לשימוש בשתלי עדשות תוך עיניות.

אילו סוגים של עדשות פרימיום ישנם כיום?
ישנם סוגים רבים של עדשות פרימיום וכל סוג מותאם למטופל באופן אישי. אחת הנקודות החשובות ביותר כשבוחרים עדשה למטופל המיועד לניתוח קטרקט היא תיאום הציפיות עימו לגבי תוצאות הניתוח.
בשנים הקרובות צפויה התקדמות מהירה בפיתוח עדשות חדשות, אשר יתנו למנתחים ולמטופליהם אופציות רבות. בין סוגי העדשות החדשות ישנן עדשות מולטי-פוקליות, עדשות אקומודטיביות (accommodation lenses) ועדשות אקומודטיביות דו-אופטיות (dual-optic accommodating lenses). לכל סוג של עדשת פרימיום יש מאפיינים שונים שמתאימים לצרכים שונים.
עדשות מולטי-פוקליות: בדומה למשקפיים בי-פוקליות לעדשות המולטי-פוקליות יש אזורים שונים, כאשר כל איזור מאפשר למקד את הראייה למרחק שונה. ניתן להשתמש בעדשות שונות בכל עין ובכך להרוויח טווחי ראייה במרחקי ביניים. כדי לבחור את העדשה המתאימה ביותר או את שילוב העדשות המתאים ביותר חשוב מאוד כי המנתח יבין את צרכיו של המטופל ואת ציפיותיו מהניתוח.
עדשות אקומודטיביות: עדשות אקומודטיביות יכולות לזוז ולשנות צורה כדי להתאים את עצמן לראייה לכל המרחקים. בשונה מעדשות מולטי-פוקליות, העדשות האקומודטיביות דומות יותר לעדשה הטבעית של העין, שמוסרת בניתוח הקטרקט. לעדשה הטבעית יש שרירים המחוברים אליה ומשנים את צורתה, מה שמאפשר לעין למקד את הראייה. המטרה בעדשות האקומודטיביות היא להשיג את אותו תפקוד. בשנים הקרובות צפויים לצאת לשוק דגמים רבים של עדשות אקומודטיביות, שיפעלו במנגנונים שונים על מנת להשיג אקומודציה.
עדשות אקומודטיביות דו-אופטיות: עדשות אקומודטיביות דו-אופטיות מורכבות ממערכת של שתי עדשות, כך ששינוי המרחק ביניהן משנה את הכוח האופטי של המערכת. התנועה הטבעית של העין משנה את המרחק בין העדשות ועל ידי כך את מיקוד הראייה, כאשר שני חלקי העדשה מותאמים לתנועות הטבעיות של העין. עדשה זו היא למעשה קומבינציה של עדשות אקומודטיביות ושל עדשות מולטי-פוקליות ומטרתה לאפשר ראייה טובה לכל המרחקים. כיום ישנם מספר דגמים של עדשות אקומודטיביות דו-אופטיות בהם נעשה שימוש, ובעתיד אנו צפויים לראות דגמים רבים נוספים.

לאילו מהמטופלים עדשות הפרימיום אינן מתאימות?
עדשות הפרימיום אינן מתאימות למטופלים הסובלים ממחלות עיניות אחרות, כגון גלאוקומה, רטינופתיה סכאתית או ניוון רשתית. כמו כן, מטופלים בעלי צילינדר משמעותי (אסטיגמציה) אינם מועמדים מתאימים להשתלת עדשות מולטי-פוקליות, אך ניתן להציע להם עדשות המאפשרות את תיקון הצלינידר. עדשות אלה נקראות עדשות טוריות (Toric Intraocular lenses).

האם עדשות הפרימיום כלולות בסל הבריאות?
עדשות הפרימיום אינן כלולות בסל הבריאות ולכן על המטופל לקחת בחשבון את דרך המימון כחלק משיקוליו לפני ביצוע הניתוח.

האם יש לי קטרקט?

אם אתה מזהה אצלך את הסימנים הבאים כדאי לך להיבדק אצל רופא עיניים לגילוי קטרקט:

1. ראייה מטושטשת.

2. ירידה בראייה מרחוק.

3. החלפת משקפיים לעיתים קרובות.

4. לא ניתן לשפר את חדות הראייה על ידי החלפת משקפיים.

5. צבעים נראים פחות חדים, דהיית הצבעים או הצהבת הצבעים.

6. סנוור מאור השמש וקושי בנהיגה, סנוור חזק מאורות רכב הנוסע מולך בזמן נהיגה.

7. צורך בתאורה חזקה לקריאה.

8. ראיית לילה נחלשת.

9. כפל ראייה בעין אחת.

עדשה עכורה

מהם הסימנים הקליניים של קטרקט (ירוד)?

ירידה בחדות ראיה הינה הסימן השכיח ביותר להופעת המחלה, כאשר לא ניתן לתקן את הירידה בחדות הראיה על ידי משקפיים. בסוגים מסוימים של ירוד קטרקט (עכירות גרעין העדשה) הראיה מלקרוב הופכת טובה יותר ולעתים אף מתבטל הצורך במשקפי קריאה!
סימן נוסף יכול להיות שינוי תכוף במספר המשקפיים.
בסוגים אחרים של ירוד קטרקט (עכירות החלק האחורי של העדשה) יתכן סנוור מאור שמש או מפנסי מכונית בלילה. ירוד קטרקט מסוג זה אופייני בגיל צעיר יותר או בטיפול כתוצאה מטיפול ממושך בסטרואידים.
קרינת שמש וקרינה מייננת מיוחסות להתפתחות מוקדמת של ירודקטרקט. לעתים נדירות מאוד עלולה העדשה לגדול בנפח ולהתבטא כעליה בלחץ תוך עיני בדומה להתקף חריף של גלאוקומה (ברקית). או אז, מלווה המחלה בירידה בחדות הראיה ובכאב עז. במקרים אלה יש צורך בניתוח דחוף על מנת למנוע נזק לעצב הראיה, אך כאמור זהו מצב נדיר. במקרים אחרים עלול הירוד הקטרקט להסתמן כדלקת תוך עינית.

עדשה עכרוה 2

כיצד מאבחנים קטרקט?

מעל גיל 50 מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים בתכיפות של אחת לשנה.

על ידי בדיקה קלינית פשוטה, באמצעות מנורת סדק, רופא העיניים יכול לאבחן קטרקט. מומלץ לבצע בדיקה בהרחבת אישונים "נטילת טיפות המרחיבות את האישון". בבדיקה זו הרופא יבדוק את האפשרות לשיפור הראייה על ידי מרשם חדש למשקפיים. כאשר לא ניתן לשפר את הראייה על ידי משקפיים ונשללו גורמים אחרים לירידה בראייה כגון: גלאוקומה ומחלות של הזדקנות הרשתית – תאובחן התופעה כקטרקט.

עדשה עכורה3

מהו קטרקט?

קטרקט פירושו התפתחות עכירות עדשת העין. התכונה הפיסיולוגית החשובה של עדשת העין היא לאפשר מעבר קרני אור מהחוץ אל תוך העין, משמע – שקיפות.

התפתחות העכירות מקשה על מעבר האור דרכה ועקב כך התמונה הנראית לעין הופכת מטושטשת ומעורפלת. אפשר לדמות את הדבר להסתכלות דרך וילון.

אובדן השקיפות של העדשה מתפתח כחלק משינויים הקשורים בגיל אך יכול להיגרם גם בשל מחלות שונות, לדוגמא, סכרת או שימוש בתרופות מסוימות, דוגמת סטרואידים.

סימנים קליניים של קטרקט מופיעים סביב גילאי 50 - 60. בכ 40% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 מופיעים סימנים של קטרקט.

אמנם התפתחות הקטרקט היא מחלה של שתי העיניים אולם שכיח כי תורגש ירידה בראייה קודם בעין אחת. קצב התפתחות הקטרקט שונה מאדם לאדם ולעיתים קרובות גם מעין לעין.

מהם הטיפולים האפשריים לקטרקט?

כיום לא קיימים טיפולים תרופתיים לקטרקט. לא ניתן להשיב לעדשת העין את שקיפותה. הטיפול היחידי היעיל הוא ניתוח להוצאה של העדשה העכורה והחלפתה בעדשה מלאכותית מחומרים שקופים אחרים ("פלסטיק").

כיצד ניתן למנוע קטרקט?

התפתחות הקטקרט היא תהליך טבעי של הזדקנות עדשת העין.

ישנם גורמים רבים המאיצים את הזדקנות העדשה דוגמת: חשיפה לשמש וגורמים תזונתיים.

עם זאת, גורמים אלה הם שוליים וחריגה מאורח החיים הרגיל אינו גורם להתפתחות המחלה. לרוב הקטרקט מופיע באופן טבעי וללא יד מכוונת של האדם עצמו, לכן עלינו להמשיך באורח חיינו ולהיות במעקב אצל רופא העיניים. מעל גיל 60 מומלץ להיבדק בתכיפות של אחת לשנה.

הרכבת משקפי שמש באופן קבוע יכולה להאט את התפתחות הקטרקט. במדינות אירופה קיימים טיפולים תרופתיים בהזלפת טיפות להאטת התפתחות הקטרקט, למרות שבמחקרים מדעיים לא הוכחה יעילותם.

מתי כדאי לעבור ניתוח להסרת קטרקט?
לרוב, התפתחות הקטרקט מתבטאת קלינית כירידה בחדות הראייה.

הזמן המומלץ לעבור ניתוח להסרת קטרקט שונה מאדם לאדם. ההחלטה לעבור ניתוח תלויה בהערכת הפגיעה באיכות החיים והראייה של החולה באופן אישי.

ההחלטה זו תלויה ביחס בין הסיכונים הכרוכים בניתוח הקטרקט לבין התועלת ממנו.

בשיחה עם רופא העיניים החולה יעריך עד כמה הירידה בטשטוש הראייה משפיעה לרעה על התפקוד היומיומי שלו.

ישנם סוגים מסוימים של קטרקט שמומלץ לנתח בהקדם כדי לא להחמיר את המצב, וכדי למנוע את הסיכונים הכרוכים בניתוח במועד מאוחר יותר.

במקצועות מסוימים, ראייה טובה ואיכותית היא משמעותית לתפקוד היומיומי ובמקרים אלו לגיטימי לנתח מוקדם ככל האפשר.

ההחלטה האם לעבור ניתוח קטרטק או לא, מסתמכת על ההשפעה התפקודית של עכירות העדשה ומביאה בחשבון את צורכי הראייה של הפציינט.

לפני ניתוח קטרקט מבצעים סדרת בדיקות:

1. בדיקת חדות ראייה.

2. הערכת תיקון רפרקטיבי (מרשם למשקפיים).

3. הערכת קימור הקרנית ואורך גלגל העין "ביומטריה באולטרא סאונד".

4. קביעת מספר העדשה המלאכותית שתושתל לתוך העין.

5. הערכת מחלות עיניים נוספות הדורשות ניתוח משולב כגון: גלאוקומה, מחלות של הקרנית או מחלות של הרשתית.

ניתוח קטרקט

מהן המטרות של ניתוח קטרקט?

מהן המטרות של ניתוח קטרקט?

המטרות הטיפוליות של ניתוח קטרקט הן:

1. החזר השקיפות של האמצעים על ידי הסרה של העדשה העכורה.

2. מניעת התפתחות קטרקט משנית "עכירות הקופסית של העדשה".

3. תיקון אפאפקיה על ידי השתלת עדשה מלאכותית.

4. הגעה או לרפרקציה פוסט-ניתוחית אופטימאלית – ראייה מרחוק ללא צורך במשקפיים ותיקון של קוצר ראייה, או, רוחק ראייה שהיו קיימים לפני הניתוח.

מהן הטכנולוגיות החדישות ביותר לניתוח קטרקט?

בשנים האחרונות ניתוח קטרקט מתבצע בעזרת שיטת הפאקו תחת הרדמה מקומית בלבד.

הטכניקה מבוססת על עקרון של פתיחה מינימאלית הנסגרת בעצמה "בלי תפרים" והכנסה של עדשה מתקפלת.

ניתוח הקטרקט מתבצע באשפוז יום וההחלמה מהניתוח היא מהירה.

ברוב המקרים ניתן לחזור לחיים היומיומיים הרגילים מ"היום למחר" ללא הגבלות מיוחדות, למעט מניעת חבלה. התיקון החדש של מרשם המשקפיים לראייה לרחוק ולקרוב יקבע לאחר כשלושה שבועות.

שיטת הפאקו אמולסיפיקציה מאפשרת פירוק תוך העדשה בעזרת אולטרא סאונד, תוך זמן קצר, ושמירה על קופסית העדשה. ישנן שיטות חדשות המשלבות אולטרא סאונד עם פירוק מכאני המאפשר שימוש מינימאלי באולטרא סאונד, מקצר את זמן החלמת הקרנית ומוריד את רמות התגובה הדלקתית התוך-עינית.

מהלך הניתוח:

ההכנה לניתוח קטרקט מתבצעת על ידי הזלפת טיפות הרדמה וטיפות להרחבת האישון.

ניתוח הקטרקט מתבצע כשהמנותח שוכב על מיטת ניתוחים ומכוסה בסדין סטרילי.

במהלך הניתוח שתי העיניים צריכות להישאר פתוחות (על ידי מפסק עפעפיים) והמנותח מתבקש להסתכל לכיוון האור ולהקשיב להנחיות המנתח.

במידה ומורגש כאב ניתן לבקש מהרופא תוספת להרדמה.

ניתוח הקטרקט כולל את השלבים הבאים:

חתך בקרנית, פתיחת הקופסית הקדמית, פירוק ושאיבת העדשה על ידי פאקו אמוסיפיקציה, השתלת עדשה מתקפלת לתוך הקופסית, בדיקת פתחים והזרקת אנטיביוטיקה.

מהם הסיבוכים האפשריים של ניתוח קטרקט?

הסיבוכים האפשריים של ניתוחי קטרקט הפכו להיות נדירים אך עלולים להיות משמעותיים.

סיבוכים קלים בימים הראשונים מיד לאחר הניתוח יכולים לכלול: אדמומיות העין, לחץ תוך-עיני גבוה, בצקת בקרנית.

תופעות אלה יחלפו בדרך כלל על ידי טיפול תרופתי בלבד.

קיימים סיבוכים הדורשים ניתוח קטרקט חוזר דוגמת: נפילת חלקים של הניתוח לתוך החלק האחורי של העין, אנדופטלמיטיס, בצקת מקולרית, היפרדות רשתית וכד'.

לכן ניתוח קטרקט דורש מעקב על ידי רופא עיניים ובדיקות עיניים תכופות.

במקרה של אדמומיות, כאבים או ירידת ראייה לאחר הניתוח חייב המנותח לגשת באופן דחוף לבדיקת עיניים.

השתלת עדשה

כיצד לבחור את המנתח?

בישראל ניתוחי קטרקט מבוצעים על ידי מנתחי עיניים שמומחים בניתוחי קטרקט. לרוב מדובר במנתחים השייכים לבתי חולים. ניתוח הקטרקט מתבצע בבתי חולים או במכוני ניתוחי עיניים המצוידים במכשור פאקו אמוסיפיקציה העדכני ביותר. אם רופא העיניים שלכם אינו מבצע ניתוחים מסוג זה הוא יכול להפנות אתכם למנתח מומחה לניתוח קטרקט. בבית החולים מתבצע ניתוח הקטרקט על ידי צוות המנתחים תחת אחריות מנהל המחלקה, ניתוח קטרקט במקום פרטי, מתבצע על ידי המנתח שבדק אתכם באופן אישי לפני הניתוח.

מהו "קטרקט משני"?

"קטרקט משני" הינו עכירות של הקופסית של העדשה מאחורי העדשה המלאכותית.

במקרה של ירידה בראייה מספר חודשים או שנים לאחר ניתוח קטרקט - בדיקת עיניים מאפשרת אבחון של קטרקט משני ושלילת התפתחות של מחלה אחרת. הטיפול בקטרקט משני הוא קל ופשוט באופן יחסי והוא מתבצע על ידי פתיחת הקופסית האחורית בעזרת לייזר yag על ידי מספר יריות בלייזר במרפאת עיניים. ניתן להחזיר את הראייה לרמה הרצויה כפי שהיתה לאחר ניתוח הקטרקט.

שאלות ותשובות:

האם ניתוח הינו האפשרות היחידה לטיפול בקטרקט?

אם יש לכם קטרקט אין הכרח לעבור את הניתוח.
ניתוח קטרקט הופך לכדאי רק אם אינכם מסופקים מהראייה שלכם ורוצים לשפר אותה ולראות יותר טוב.
החלטה לגבי מועד ניתוח קטרקט תתקבל לאחר שקילה של הסיכונים אל מול התועלת שבניתוח.

האם ניתוח קטרקט כואב?

תודות לטיפות הרדמה או קבלת זריקה לפני הניתוח, ניתוח להסרת קטרקט גורם לאי-נוחות מינימלית.
לאחר הניתוח לא צפויים כאבים משמעותיים אך קיימת לעיתים אי-נוחות מסויימת.

האם ניתוח קטרקט דורש הרדמה כללית?

משך הניתוח קצר ולכן אין צורך בהרדמה כללית. המנתח ישתמש בהרדמה טופיקלית "טיפות" או מקומית "זריקה" כדי להרדים את העין. החולה נשאר ער במשך הניתוח.

יש לי קטרקט בשתי העיניים, האם הרופא יטפל בשתי העיניים בו-זמנית?

כדי להפחית סיכונים לא מבצעים את שני ניתוחי קטרקט בו-זמנית. המנתח יבצע את ניתוח הקטרקט בעין אחת והעין השנייה תנותח כחודש לאחר מכן. כל מקרה יבחן לגופו.

כמה זמן לאחר הניתוח אני יכול לראות?

בכל פציינט העין מתנהגת באופן שונה. ברוב המקרים ניתן לראות שיפור משמעותי בראייה כבר יום לאחר ניתוח קטרקט. עליך לשאול את הרופא שלך כיצד הוא צופה את משך החלמתך מהניתוח.

לאחר כמה זמן אני יכול לחזור לפעילות היומיומית שלי, לתפקוד רגיל?

לאחר כמה זמן אני יכול לחזור לפעילות היומיומית שלי, לתפקוד רגיל?
רוב הפציינטים יכולים לחזור לפעילות בסיסית רגילה כגון קריאה וצפייה בטלוויזיה יום לאחר הניתוח. מותר לבצע פעילות גופנית קלה, להרים משאות במשקל סביר ולבצע משימות ביתיות שגרתיות כמו בישול, נקיון וכד'.
חזרה לעבודה אפשרית לאחר שניים עד שבעה ימים.
בדרך כלל מומלץ להימנע מפעילות פיסית משמעותית במשך שבועיים עד חודש.

האם אזדקק למשקפיים לאחר ניתוח קטרקט?

ההזדקקות למשקפיים תלויה בסוג ובמספר העדשה שהושתלה בתיאום מראש עם רופא העיניים. רוב הפציינטים לא יצטרכו משקפיים לראייה מרחוק אך יהיו תלויים במשקפיים לקריאה ולמשימות מקרוב.
בשנים האחרונות מתפתחת אפשרות להשתלת עדשה שמאפשרת ראייה מקרוב ומרחוק. ניתן לדון באפשרות זו עם רופא העיניים שלכם. עדשות אלה נקראות עדשות פרימיום ויש פרק המוקדש לנושא.

האם הקטרקט יכול לחזור?

קטרקט לא יכול לחזור. לאחר הוצאת העדשה העכורה לא יתפתח שנית קטרקט. לעומת זאת, עם הזמן פציינטים יכולים להתלונן על כך שראייתם שבה להיות מעורפלת. מצב זה שכיח ויכול להופיע עם כל סוגי העדשות המושתלות ומכונה "קטרקט משני". "קטרקט משני" מטופל על ידי מספר יריות לייזר ומתבצע במרפאה.

ניתוח קטרקט-משמעויות, הכנה לניתוח והתנהלות לאחריו

ניתוח:
הניתוח מבוצע באופן אמבולטורי (ללא אשפוז), בהרדמה מקומית, ולרוב אף ללא הזרקה לאזור העין אלא על ידי טיפות. בניתוח קטרקט מוצא חומר העדשה העכור ומושתלת עדשה תוך עינית שמחליפה את תפקידה האופטי של העדשה שהוצאה.
בשיטת הניתוח המודרני ("פקואמולסיפיקציה") מבוצע בעין חתך זעיר, כ - 2 מ"מ, ומוחדר מכשיר המרסק את חומר העדשה ושואב החוצה את הרסיסים. המכשיר עובד על עקרון "אולטרא-סאונד" (רבים בציבור מכנים אותו בטעות כ"לייזר").
דרך אותו חתך זעיר מושתלת עדשה תוך עינית מתקפלת הנפרשת בתוך העין ומקובעת במקום בו הייתה העדשה הטבעית. על פי רוב אין צורך לתפור את פתח הניתוח. הכוח האופטי של העדשה המושתלת נקבע במדידות המבוצעות לפני הניתוח ומחושב בעזרת מכשיר ממוחשב חדשני. ישנן גם עדשות לטווחים שונים הנקראות עדשות פרימיום. לעדשה המושתלת יש בדרך כלל מרחק מוקד אחד בו רואים חד, דהיינו אם הראייה לאחר הניתוח תהיה ברורה לרחוק, יהיה צורך במשקפיים לקריאה, ולהיפך. קביעת כוח העדשה וסוג העדשה הרצויים תבוצע בבדיקה הקדם-ניתוחית.

תוצאות צפויות:
ניתוח קטרקט הינו אחד מהמוצלחים ברפואה וסיכויי ההצלחה עומדים על כ 96% - 99%. אולם, כמו לכל התערבות ניתוחית גם לניתוח הקטרקט יתכנו סיבוכים. הסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח קטרקט כוללים זיהום תוך עיני, פגיעה בשקיפות הקרנית, דימום, התפתחות קרעים והיפרדות רשתית, בצקת ברשתית, מיקום לא תקין של העדשה המושתלת ועוד. גורמי סיכון ידועים כוללים קוצר ראיה גבוה, מחלות כגון סוכרת ומחלות עיניים קודמות. למרב הסיבוכים קיים טיפול יעיל וניתן לתקנם. פגיעה משמעותית בראייה עד עיוורון הינה נדירה ביותר. מספר חודשים עד שנים לאחר הניתוח תיתכן התפתחות עכירות של קופסית העדשה ("קטרקט משני") המופיעה בכ 10% - 15% מהמנותחים, ובעיקר בצעירים שבהם. טיפול מרפאתי בלייזר הינו יעיל ביותר ומחזיר את הראייה לקדמותה.
יש לזכור שבמידה ובעין קיימת מחלה אחרת, בנוסף לקטרקט, כגון גלאוקומה, ניוון רשתית, או פגיעה בעצב הראיה, הרי שגם לאחר ניתוח הקטרקט המוצלח ביותר יהיה השיפור בראייה חלקי בלבד. במקרים כאלה כדאי להתייעץ עם המנתח האם יש צורך בפעולה נוספת בזמן ניתוח הקטרקט.

הכנה לניתוח קטרקט:
• המנותח יקבל מסמכים לביצוע בדיקות רפואיות ובסיומן יש לקבל את אישורו של רופא המשפחה שאין מניעה מביצוע הניתוח, ואם יש המלצות מיוחדות במידת הצורך.
• יש ליטול את כל התרופות כרגיל, כולל אספירין (מיקרופירין, קרטיה) וקומדין.
• אין צורך בצום לפני ניתוח קטרקט. להיפך-מומלץ לאכול ארוחה קלה ולשתות לפני הניתוח.
• יש להמשיך בטיפול בטיפות עיניים הניטלות באופן קבוע (כגון טיפול בגלאוקומה) אלא אם יאמר אחרת.

יום הניתוח:
• המנותח יוזמן כשעה לפני מועד הניתוח להשלמת הסידורים המנהלתיים ולצורך הכנתו לניתוח בחדר ניתוח.
• עלות ניתוח הקטרקט כוללת את שכר המנתח, חדר הניתוח, העדשה וביקורות עד 3 חודשים לאחר הניתוח.
• יש להביא לחדר הניתוח את תוצאות הבדיקות הרפואיות ומכתב מרופא המשפחה.
• כמחצית השעה לפני הניתוח יטופטפו לעין טיפות להרחבת האישון והרדמת העין.
• לאחר הניתוח העין לא נחבשת ורק מכוסה בפלסטיק שקוף.
• מאחר שהשפעת חומר ההרדמה חולפת תוך זמן קצר לאחר הניתוח, תיתכן אי נוחות. ניתן לקחת כדורים לשיכוך כאבים וכדורי שינה.
• לאחר הניתוח ניתן לקרוא ולצפות בטלוויזיה הזלפת טיפות אנטיביוטיקה תתחיל כמה שעות לאחר הניתוח בהתאם   להוראות הרופא המנתח.

יום לאחר ניתוח הקטרקט:
• המנותח יגיע לבדיקה שתוודא את תוצאות הניתוח ובה יוסבר על המשך הטיפול.
• בימים הראשונים לאחר הניתוח הראייה עשויה להיות מעורפלת ולעיתים בגווני ורוד-סגול או כחלחל.
• הראייה המיטבית תושג לאחר התאמת משקפיים.
• המשך הטיפול כולל טיפות אנטיביוטיקה וסטרואידים לפי הוראות המנתח.
• יש להמשיך בטיפות עיניים הניטלות באופן קבוע (כגון לגלאוקומה) אלא אם יאמר אחרת.
• ניתן לחזור לפעילות יום-יומית רגילה ללא הגבלה. מותר לקרוא, לצפות בטלוויזיה, לבשל, להתכופף, לטייל וכד'.
• בימים שלאחר ניתוח קטרקט יש להימנע משפשוף העין. בשבוע הראשון מומלץ להשתמש בלילה במגן הפלסטי מאחר      שבזמן השינה אין מודעות לצורך במשנה זהירות.
•תחושת גרד, גוף-זר, או "חול" בעיניים הינה שכיחה לאחר ניתוח קטרקט ואינה מעידה על בעיה חריגה.

בכל מקרה של ירידה חדה בראיה, נפיחות ואודם בעפעפיים או כאבים עזים בעיניים, יש ליצור קשר מיידי עם רופא עיניים.

חזור למעלה