»
»

ויטראוליזיס - טיפול בפלוטרס באמצעות לייזר YAG

מה הם פלוטרס ?

פלוטרס הם עצמים הצפים בגוף הזגוגי של העין ((Vitreous Humour והצל אותו הם מטילים על הרשתית או האור הנשבר דרכם גורמים להפרעות בראייה. אבחון הפלוטרס נעשה בבדיקת רופא עיניים על ידי מנורת סדק.

איך מטפלים בפלוטרס?

ויטראוליזיס – טיפול בפלוטרס באמצעות קרן לייזר YAG המכוונת אל הגופיף ומאדה אותו או מפרקת אותו לחלקיקים.

הטיפול מתבצע במרפאה – לאחר הרחבת האישונים, והזלפת טיפות המרדימות את העין באופן מקומי במקרה הצורך, מניחים על העין עדשה ייחודית לטיפול ומפרקים את העצמים הצפים באמצעות יריות לייזר. הטיפול לוקח בין 5 דקות לחצי שעה ולעיתים קרובות יש לחזור לטיפול נוסף. לאחר הטיפול ניתן לחזור לפעילות שגרתית בלתי מוגבלת.

ד"ר אודרי קפלן-מסאס מסבירה על השימוש בלייזר YAG לטיפול בפלוטרס, גלאוקומה זווית צרה וקרטקט משני:

שאלות ותשובות על פלוטרס

האם ויטראוליזיס הוא הליך מקובל ומאושר?

 

מכשיר לייזר YAG, על שימושיו השונים, מאושר על ידי הFDA כטכנולוגיה בעלת סיכון נמוך ומתבצעים בו הליכים שונים ברפואת העיניים במשך יותר מעשרים שנה

אם זהו הליך מוצלח, מדוע מעטים הרופאים המבצעים אותו?

  • חלק גדול מרופאי העיניים לא מודעים לאופן ביצוע ההליך ולתוצאותיו.
  • מכיוון שהפלוטרס אינם מהווים סיכון לראייה וכגופים הם נחשבים לשפירים, חלק גדול מהרופאים לא מתייחס אליהם כאל בעייה שיש לטפל בה בהליך לייזר. המגמה היא לשלול פתולוגיה ברשתית, להרגיע את המטופל ולשלחו ללא טיפול.
  • מבחינה טכנית – ההליך מורכב לביצוע, נדרשת מיומנות רבה וכמו כן מעטים הקורסים הרשמיים להוראת מיומנויות ההליך.

מה קורה לפלוטרס במהלך הטיפול? האם הם רק מתפרקים לחתיכות קטנות יותר?

 

בשפה הטכנית :לייזר YAG פולט קרן בצורת חרוט שבקצה קיים ריכוז של אנרגיה. באמצעות עדשת מיקוד קצה הקרן מופנה למשטח הקדמי של הגופיף (הפלוטר) והופך אותו למעין בועת פלאזמה ביריית לייזר הנמשכת 20-30 ננו שניות.

פלאזמה היא מצב הצבירה הרביעי (בנוסף למוצק, נוזל וגז) והפיכת הגופיף לפלאזמה גורמת להתרחקות האלקטרונים ממקומם ולטעינתם באנרגיה גבוהה יותר. תהליך זה ממיר, למעשה, את החומר ממנו עשויים הפלוטרס לגז, כך שהוא לא רק מפרק אותם אלא גם משנה את הרכבם.

הגז נספג לזרם הדם כעבור שעות ספורות.

מה הם סיכוייו של המטופל לחוות שיפור משמעותי בראייה?

 

כל עין היא שונה וישנם משתנים רבים המשפיעים על הצלחת הטיפול, אך יש לצפות לשיפור של 60%-90% ולירידה בכמות ובגודל הפלוטרס. בדרך כלל נדרשים שניים או שלושה טיפולים כדי לנקות את העין מהגופיפים הצפים.

לפי מה נקבעת כמות הפלוטרס שניתן להסיר בהליך?

 

כמות הפלוטרס שניתן לטפל בה נקבעת לפי מיקום הפלוטרס, זמן הטיפול ואנרגיית הלייזר הנדרשת. לעיתים הפלוטרס נמצאים קרוב מדי לרשתית או לעדשה ולכן לא ניתן לטפל בויטראוליזיס.

כיצד מונעים מהעיניים לזוז במהלך הטיפול?

 

ישנה רצועת ראש המקבעת את הראש במקומו ועדשה מיוחדת לטיפול המונעת מגלגל העין לזוז. ניתן להשתמש בטיפות עיניים מרגיעות אך לרוב אין צורך בהן וגם המטופלים הרגישים ביותר מסכימים שזהו הליך פשוט ונטול כאב.

איך פלוטרס משפיעים על חדות הראיה? האם יש צורך בשינוי מרשם המשקפיים לאחר הטיפול?

 

לרוב, לאחר הטיפול, אין שינוי בחדות הראייה. הפלוטרס הם הפרעה לראייה שאינה פוגעת ישירות בחדות הראייה אלא באיכות הראייה.

ניתן לראות 6/6 עם פלוטרס ויחד עם זאת ה"זבובונים" פוגעים משמעותית באיכות הראייה, ואותה קשה יותר להגדיר או למדוד.

חדות הראייה תלויה בעקמומיות הקרנית, בתפקוד עדשת העין ובצורת גלגל העין. את חדות הראייה מודדים באמצעות לוח חדות ראייה או בדיקת ניגודיות. בדיקות אלה אינן מושפעות מהפלוטרס. ויטראוליזיס מטפל בפלוטרס ולא בבעיות הגורמות לירידה בחדות הראייה. אין צורך בשינוי מרשם המשקפיים לאחר הטיפול.

האם ויטראוליזיס מיועד רק לאוכלוסיה המבוגרת?

 

אין קשר לגיל אלא למיקום הפלוטרס. אצל רוב הצעירים הפלוטרס ממוקמים קרוב מדי לרשתית ולכן לא בטיחותי לטפל בהם בלייזר מחשש לחירור הרשתית.

האם ידוע על גורמים סביבתיים ותזונתיים הגורמים להיווצרות פלוטרס? האם תוספת לחות לעין, צריכת ג'לטין ותוספי תזונה ספציפיים, תרגילי עיניים או עיסויים מונעים היווצרות פלוטרס?

 

אין כל מחקר המוכיח כי שינויים תזונתיים, פעילות גופנית או תוספים למיניהם מונעים, מפחיתים או מאטים החמרה של פלוטרס.

האם כדאי "להתרגל לזה" או לטפל בזה?

 

הפלוטרס אינם מסכני חיים או ראייה, כך שניתן להתרגל אליהם וזו גם הגישה של חלק מהרופאים.

אך הם בהחלט פוגעים באיכות הראייה ובאיכות החיים ולכן, אם קיימת תחושה של הפרעה, מומלץ לטפל בהם – בטיפול קצר ובטיחותי שאינו מכאיב.

כמה זמן לאחר היווצרות הפלוטרס כדאי לטפל בהם בלייזר? האם עיכוב בטיפול הוא בעייתי?

 

כדאי להמתין כחודש מהופעת התסמינים כדי שהיפרדות הזגוגית תתייצב. בניגוד למחלות אחרות עיכוב האבחון או הטיפול אינו גורם לבעיות בלתי הפיכות.

האם ניתן לטפל בפלוטרס בלייזר כשקיים חשד לגלאוקומה?

 

הסיכון לעליית הלחץ התוך עיני לאחר טיפול בלייזר הוא קטן אך לא אפסי. כדאי לבדוק כל מקרה לגופו – את סוג הפלוטרס ואת מיקומם ואז לקבל החלטה שקולה בעזרת רופא העיניים.

האם ניתן לטפל בפלוטרס בלייזר לאחר ניתוח קטרקט והשתלת עדשה מלאכותית?

 

אין מניעה לביצוע ויטראוליזיס לאחר ניתוח קטרקט, נהפוך הוא. לאחר ניתוח קטרקט הטיפול יותר בטוח ומכיוון שהפלוטרס יכולים להפריע יותר לראייה לאחר ניתוח קטרקט, כדאי לטפל בהם.

האם ניתן לבצע ויטראוליזיס לאחר השתלת קרנית?

 

קרנית מושתלת עלולה להפחית את כמות אנרגיית הלייזר העוברת דרך הקרנית אך לא אמורה להפריע או לסכן את מתן הטיפול.

'ד"ר

נכתב על-ידי: ד"ר אודרי קפלן-מסאס
מטפלת ומנתחת בכירה של חולי קטרקט וגלאוקומה מומחית ברפואת עיניים.

(עדכון אחרון: 21/01/2016)

חברות הביטוח עימן אני עובדת:

הראל ביטוח
הראל ביטוח
כללית מושלם
כללית מושלם
הפניקס
הפניקס
דיקלה ביטוח
דיקלה ביטוח
קופ
קופ"ח מכבי
מנורה ביטוח
מנורה ביטוח
משמשת כיועצת בקופת חולים מאוחדת קופת חולים מאוחדת וקופת חולים לאומית קופת חולים לאומית
» זימון תור אצל ד"ר אודרי קפלן-מסאס «
מרכז רפואי בתל-אביב
רחוב דניאל פריש 3, בניין המגדל, קומה 10
טלפון: 03-6540400

יועצת על של כל קופ"ח וביטוחים, למעט מכבי
מרכז רפואי בהרצליה
רחוב החושלים 8, קומה 2
טלפון: 053-9955497

עבור מטופלי קופ"ח מכבי